תְּמוּתָה

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא תמותה
הגייה* tmuta
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש מ־ו־ת
דרך תצורה משקל תְּקוּלָה
נטיות תְּמוּתַת־
  1. שעור המוות; היות נתון למות.
    • ”התזונה החד־גונית גרמה לא אחת למחלת צפדינה, על כן נהוג היה לאייש את כלי השיט שיצאו למסעות ארוכים למעלה מהתקן הדרוש, בהתחשב בסיכויי התמותה הרבים. יתרה מזו, אלה שהתגברו על המחלה, ואף הבריאים, סבלו מאד מהגזים המרעילים הנודפים ממי השיפוליים שבתחתית האניה. לאחר שנקבע הקשר בין אופי התזונה למחלת הצפדינה, נמצאה אף התרופה – מתן פירות וירקות טריים לאנשים, ואמנם מאז ירדה עקומת התמותה.“ (משוטים ומפרשים, מאת מאיר שש, בפרויקט בן יהודה)

גיזרון

עריכה
  • המילה מופיעה פעמיים במקרא, בתהלים, כחלק מהצירוף "בן תמותה"

צירופים

עריכה

ניגודים

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: תמותה