תִּירוֹשׁ

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא תירוש
הגייה* tirosh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש י־ר־שׁ
דרך תצורה משקל תַּקְטוּל
נטיות ר׳ תִּירוֹשִׁים; תִּירוֹשׁ־, ר׳ תִּירוֹשֵׁי־
 
בקבוק תירוש
  1. לשון המקרא יין חדש, מיץ ענבים או עיסת ענבים לפני שתסס.
    • ”כֹּל חֵלֶב יִצְהָר וְכׇל חֵלֶב תִּירוֹשׁ וְדָגָן, רֵאשִׁיתָם אֲשֶׁר יִתְּנוּ לַה' לְךָ נְתַתִּים“ (במדבר יח, פסוק יב)
    • ”וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ כְּאַרְצְכֶם אֶרֶץ דָּגָן וְתִירוֹשׁ אֶרֶץ לֶחֶם וּכְרָמִים אֶרֶץ זֵית יִצְהָר וּדְבַשׁ“ (מלכים ב׳ יח, פסוק לב)
    • ”הנודר מן התירוש, אסור בכל מיני מתיקה, ומותר ביין“ (תוספתא, מסכת נדריםפרק ד, הלכה ג)
    • התירוש משמש לקיום מצוות ארבע כוסות בליל הסדר על־ידי הילדים.

גזרון

עריכה
  • מהשורש המקראי י־ר־שׁ בהוראת: להוציא, לגרש (השוו הוריש), ומשם 'תירוש' - המיץ שמוציאים מהפרי.[1]
  • מקביל לאוגריתית: 𐎚𐎗𐎘 (trṯ) - מיץ ענבים, יין חדש. חיים רבין טען שהמילים בעברית ואוגריתית גזורות מלוּוִית: tuwarsa - זמורה, ומשם גם ליוונית עתיקה: thúrsos) θύρσος) - המטה של דיוניסוס, המכוסה זמורות ענבים.[2]
  • קרוב לארמית: מְרִית‏ - מיץ ענבים, עיסת ענבים. ומשם כנראה מושאל למצרית בהגיית: מֶרֶשֹ (mrs) בהוראת יין חדש, וגם בהוראת הכלי ששימש להגשת אותו יין.[3]
  • יש שהקבילו גם לאכדית: shirāshu - יין חדש, מיץ ענבים לפני תסיסה[4].

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: תירוש

הערות שוליים

עריכה
  1. רש"ר הירש במדבר לג, נב; טור-סיני, איוב עמ' 324; עמוס חכם, דעת מקרא איוב כ, טו.
  2. C Rabin, Hittite Words in Hebrew, Orientalia NOVA SERIES, Vol. 32, No. 2 (1963), pp. 137.
  3. Journal of Near Eastern Studies ,Vol. 20, No. 1 (Jan. 1961), pp. 40 - Comparative Studies in Egyptian and Ugaritic ,by William A. Ward.
  4. מילון קליין, תירוש. יש שהקבילו למילה אחרת באכדית: šuršummu - שמרים.