תּוּתעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא תות
הגייה* tut
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות ר׳ תּוּתִים
 
תותים שונים. בתמונה – תות שדה, תות עץ, תות סנה, ואוכמניות.
  1. [עממי] שם כוללני לכל סוגי התותים. מתת משפחות הורדאים ומהסוג תות.
    • אני אוהב לאכול תותים.
  2. לשון חז"ל עץ תרבות מהסוג הבוטני תות (Morus); בארץ ישראל נפוצים שני מינים, תות שחור ותות לבן[1] וזני כלאיים שלהם.
    • "[…] נותנים קיסם של תות ושברי זכוכית בקדרה בשביל שתתבשל מהרה וחכמים אוסרים בשברי זכוכית מפני הסכנה" (תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף סז, עמוד ב)
    • מגדלי תולעי משי מאכילים את הזחלים בעלי תות.
  3. לשון חז"ל פרי של העץ (2).
    • "ר' נחמיה אומר: לא יתרום מן התותים שליקט בשחרית על תותים שליקט בין הערבים" (תוספתא, מסכת תרומות, פרק ד, סימן ה)
  4. בוטניקה פרי מקובץ דמוי ענבה מורכב ממספר רב של אגוזיות שיש להן מעטה בשרני.

גיזרוןעריכה

  • בארמית: תּוּתָא; בערבית ובפרסית: تُوت (תוּת); בארמנית: tʿutʿ) թութ)

צירופיםעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1.   נראה שהתות בתלמוד הוא התות השחור, לפי האזכורים שם: ”מֵאֵימָתַי הַפֵּרוֹת חַיָּבוֹת בַּמַּעַשְׂרוֹת, הַתְּאֵינִים מִשֶּׁיַּבְחִילוּ; הָעֲנָבִים וְהָאֳבָשִׁים, מִשֶּׁהִבְאִישׁוּ; הָאוֹג וְהַתּוּתִים, מִשֶּׁיַּאְדִּימוּ; וְכָל הָאֲדֻמִּים מִשֶּׁיַּאְדִּימוּ.“ (משנה, מסכת מעשרותפרק א, משנה ב). התות הלבן מקורו בסין והובא מאוחר יותר.