תגרן
תַּגְרָן עריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | תגרן |
| הגייה* | tagran |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ת־ג־ר |
| דרך תצורה | משקל קַטְלָן |
| נטיות | ר׳ תַּגְרָנִים |
- לשון ימי הביניים צורה נוספת לתגר.
- התורה לא תמצא לא בסחרנים ולא בתגרנים.
- [עממי] מוכר, במיוחד סוחר זעיר המרבה להתמקח.
- התמקחתי עם התגרן על מחיר המוצרים שמכר לי משום שהם נראו לי גבוהים מדי.