שפק
שֶׂפֶק
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | ספק |
הגייה* | sefek |
חלק דיבר | |
מין | זכר |
שורש | ש־פ־ק |
דרך תצורה | |
נטיות | שֶׂפֶק-, שִׂפקו, שִפְקַן |
- היחס או הכמות הדרושה לסיפוק הייצר.
גיזרון
עריכה- מן המקרא,מילה נדירה . 'שפקו' - שם מופשט משורש ש-פ-ק , הנכתב גם באות התחילית ס', מופיע במקרא גם בצורת 'סָפֶק' , ( ומשמעותו :בהוראת צורך,סיפוק, מילוי הכמות האפשרית או הדרושה.בלשון החכמים נגזרו משם זה תיבות 'מספיק','סיפוק'.להלן מופעי השורש במקרא : ”בֵּינֵינוּ יִשְׂפּוֹק“ (איוב לד, פסוק לז); ”פֶּן-יְסִיתְךָ בְסָפֶק“ (איוב לו, פסוק יח) ; ” יִשְׂפֹּק עֲפַר“ (מלכים א׳ כ, פסוק י) [1].
- פרסית - סַפְקְ سفك בהוראת סֹפח,סֹפג . הצירוף הפרסי 'סַפְקִי-דֲם' safki dam משמש בהוראת שפיכות (ספיחות) דמים . ז"א - "בִּמְלֹאות שִׂפְקוֹ יֵצֶר לוֹ" מקביל ל-בהמלא קרבו בשפיכות הדמים, יחל להרגיש מצוקה, וכולו וכולו.
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכה- שְׁפֶּק שומן חזיר, גרמנית Speck.
קישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: ערך בוויקיפדיה |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שפק |
- שם כותב, [Address תיאור המאמר], שם האתר
סמוכין
עריכה- ↑ עולם התנ"ך - איוב. דברי הימים הוצאה לאור בע"מ. רעננה. 1993-1996. עמוד: 121