שפך קיתון של בוז
שָׁפַךְ (עָלָיו) קִיתוֹן שֶׁל בּוּז
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | |
| הגייה* | |
| חלק דיבר | |
| מין | |
| שורש | ש־ר־ש |
| דרך תצורה | |
| נטיות | |
- שפך על פניו/עליו קיתון(של בוז, של חרפות וכודמה) חרף וגידף אותו הרבה, עלב והשמיץ אותו קשות.
- זהו משפט לדוגמה.
מקור
עריכה- [עממי] הביטוי לא נמצא במקורות. אולי חיבור של שני מקורות בתנ"ך נמצא שפך בוז ”שפך בוז על נדיבים“ (תהלים קז, פסוק מ) ובמשנה שפך קיתון של מים על פניו במשמעות זו {{צט/משנה|לעבד שבא למזוג כוס לרבו ושפך לו קיתון על פניו|סוכה
- נהוג גם "שפך קיתונות של בוז"
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהביטויים קרובים
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: word