שלומית

שְׁלוֹמִית

שם פרטי לנקבה.
- ”וַיִּקֹּב בֶּן-הָאִשָּׁה הַיִּשְׂרְאֵלִית אֶת-הַשֵּׁם וַיְקַלֵּל וַיָּבִיאוּ אֹתוֹ אֶל-מֹשֶׁה וְשֵׁם אִמּוֹ שְׁלֹמִית בַּת-דִּבְרִי לְמַטֵּה-דָן.“ (ויקרא כד, פסוק יא)
- ”וּבְנֵי פְדָיָה זְרֻבָּבֶל וְשִׁמְעִי וּבֶן-זְרֻבָּבֶל מְשֻׁלָּם וַחֲנַנְיָה וּשְׁלֹמִית אֲחוֹתָם.“ (דברי הימים א׳ ג, פסוק יט)
- "וְגַם־נָשִׁים הָיוּ שָׁם צוֹפוֹת מֵרָחוֹק וּבְתוֹכָן גַּם־מִרְיָם הַמַּגְדָּלִית וּמִרְיָם אִמּוֹ שֶׁל־יַעֲקֹב הַצָּעִיר וְשֶׁל־יוֹסֵי וּשְׁלֹמִית." (הבשורה על פי מרקוס פרק טו#40)
- "וְאֵין זוֹ סְתָם סֻכָּה / מוּאֶרֶת וִירֻקָּה – / שְׁלוֹמִית בּוֹנָה סֻכַּת שָׁלוֹם." (שְׁלוֹמִית בּוֹנָה סֻכָּה, מאת נעמי שמר)

בלשון המקרא מופיע גם כשם פרטי לזכר דווקא, על אף הסיומת הנקבית המובהקת:
- ”וּמִבְּנֵי שְׁלוֹמִית בֶּן-יוֹסִפְיָה וְעִמּוֹ מֵאָה וְשִׁשִּׁים הַזְּכָרִים.“ (עזרא ח, פסוק י)
- ”וְאֶחָיו לֶאֱלִיעֶזֶר רְחַבְיָהוּ בְנוֹ וִישַׁעְיָהוּ בְנוֹ וְיֹרָם בְּנוֹ וְזִכְרִי בְנוֹ וּשְׁלֹמִית בְּנוֹ.“ (דברי הימים א׳ כו, פסוק כה)