שיחה:רעוע
תגובה אחרונה: לפני 9 שנים מאת כחלון בנושא בִּקֹּרֶת חבר־השופטים
|
בקורת ראשונית
עריכהשלום אילילה,
- הנתוח הדקדוקי אינו שלם.
- בסעיף הגזרון יש לתאר מקור המלה, שנויים במשמעותה וכו' (ראי בויקימילון:תבנית ערך#גיזרון). מה שכתבת מתאים להופיע כמשפטים מדגימים בערך.
- אנא קשרי את הכתוב בסעיפי האגרון (נגזרות, צרופים, נרדפות, נגודים) לערכים המתאימים במלון.
- לדעתי, שם העצם רִיעוּעַ נכתב ביו"ד גם בכתיב חסר (בהתאם להחלטה 2.1.8 של האקדמיה ללשון העברית), ולכן צריך להופיע בריעוע ולא כאן. עמר, מה דעתך?
בהצלחה! כחלון (שיחה) 19:31, 3 באוגוסט 2015 (IDT)
- שלום כחלון, תודה על ההתייחסות, על הביקורת ועל בכלל. אלה הם צעדיי הראשונים כאן ואני מקווה להצליח בזמן קצר להכיל כמה שיותר את העניינים הטכניים למיניהם. באשר למילה רִעוע, היא מופיעה במילון אבן שושן ללא האות יוד. עד כאן בינתיים, אילילה (שיחה) 21:10, 3 באוגוסט 2015 (IDT)
- שלום אילילה,
- "צעדיך הראשונים" הרשימו אותי מאד, ואת מגמאת בהם מרחקים רבים. התכן שאת מוסיפה טוב בעיני, אך כאמור - שאיפתנו למראה ערכים אחיד דורשת הקפדות טכניות רבות.
- לגבי ריעוע/רעוע - אני משער שהכתיב במלון נקבע טרם החלטת האקדמיה בנושא, אך אולי טעיתי. רונית - האם טעיתי? אשמח לשמוע את דעתך. כחלון (שיחה) 04:41, 9 באוגוסט 2015 (IDT)
- בהעדר רונית, עמר - מה דעתך בענין רִיעוּעַ / רִעוּע ? כחלון (שיחה) 02:57, 22 באוגוסט 2015 (IDT)
- אני הייתי מנקד וכותב "ריעוע"-שכן בפיעל הפועל נוהג לפי הכפולים: "ירועעו את השומעים כברקים הללו הטורדים את הבריות" (רש"י, נחום ב', ה'), מובן שבעבר היינו מקפידים אחרת ודרך המלך הייתה שגם פועלי ע"ע וע"ו הולכים ע"ד השלמים ב"קִטּוּל", אך בעקבות החלטת האקדמיה שֻׁנָּה הנוהג. לדעתי יותר מתוך "כניעה" לדיבור ההולך ורווח בדיבור דוגמת סִיבוּב, כִּיפוּף במקום הצורות בדגש. בקרב ה"דור הישן" נשמעות הצורות בדגש מוקפדות יותר. בנימה אישית, גם אצלי. החלטה גורפת זו מפתיעה אותי, ואינני יודע עד כמה אני תומך בה, אך קטונתי.עֹמֶר הַתְּנוּפָה 95 (שיחה) 13:54, 22 באוגוסט 2015 (IDT)
- אילי: לאור דברי עמר, העבירי נא את רעוע#רִעוּע לריעוע. אם עמר קָטֹן, אני על אחת כמה וכמה... כחלון (שיחה) 11:24, 23 באוגוסט 2015 (IDT)
- אני הייתי מנקד וכותב "ריעוע"-שכן בפיעל הפועל נוהג לפי הכפולים: "ירועעו את השומעים כברקים הללו הטורדים את הבריות" (רש"י, נחום ב', ה'), מובן שבעבר היינו מקפידים אחרת ודרך המלך הייתה שגם פועלי ע"ע וע"ו הולכים ע"ד השלמים ב"קִטּוּל", אך בעקבות החלטת האקדמיה שֻׁנָּה הנוהג. לדעתי יותר מתוך "כניעה" לדיבור ההולך ורווח בדיבור דוגמת סִיבוּב, כִּיפוּף במקום הצורות בדגש. בקרב ה"דור הישן" נשמעות הצורות בדגש מוקפדות יותר. בנימה אישית, גם אצלי. החלטה גורפת זו מפתיעה אותי, ואינני יודע עד כמה אני תומך בה, אך קטונתי.עֹמֶר הַתְּנוּפָה 95 (שיחה) 13:54, 22 באוגוסט 2015 (IDT)
בקורת לערך בתחרות
עריכה- משפטים מדגימים:
- אחד הצטוטים מפנה לפירוש תולדות אהרון בויקיטקסט, המצטט מקור מהתלמוד הבבלי. קשרי נא ישירות לדף במסכת קדושין. כך גם תעבוד תבנית {{צט/בבלי}} באפן מלא.
- במשפטים המדגימים יש להדגיש את שם הערך המופיע בהם. למשל: "כיוון שיסודותיו היו רעועים".
- גִזָּרוֹן:
- כדי לקשר לתלמוד הבבלי השתמשו נא בתבנית {{צט/בבלי}} בציון שם המסכת, הדף והעמוד. לדגמה: כתיבת {{צט/בבלי|ספינה נקנית במשיכה ואותיות במסירה|בבא בתרא|עו|א}} תקשר את המשפט למסכת בבא בתרא, דף עו עמוד א.
- יש לגבות את הגזרון במקורות.
- את פרושי רש"י ומלבי"ם כדאי להעביר לסעיף "פרשנים מפרשים".
- אם נתן, כדאי לקשר את הצטוטים שבערך לטקסט המלא ברשת.
צטוטים מהמקורות נתן בדרך־כלל לקשר באמצעות תבנית {{צט}} לדף המתאים במיזם ויקיציטוט; בנוסף, ספרים רבים מופיעים במלואם באתר Hebrewbooks. - כדאי לקשר את שמות האישים המופיעים בדף (בצטוטים, בסעיף "פרשנים מפרשים" וכד') לערכיהם בויקיפדיה. למשל כך: [[w:חיים נחמן ביאליק|חיים נחמן ביאליק]] או [[w:רש"י|רש"י]].
- סעיפי האגרון: "צירופים", "נגזרות", "מילים נרדפות" ,"ניגודים", "ראו גם":
- בסעיף הנגזרות תופענה רק מילים שנגזרו ישירות מהערך באמצעות דרכי הגזירה המקובלות. למשל: מן המלה "בַּיִת" נגזרות המלים "בִּיּוּת", "בֵּיתִי" (=השיך לבית) ואחרות.
מלים קרובות שאינן נגזרות תתאמנה אולי לסעיפי האגרון האחרים. - מטעמי אחידות, אנו שומרים על שמות קבועים לסעיפים בדף הערך. החליפי נא את "מילים וביטויים נרדפים" ב"מילים נרדפות".
- בסעיף הנגזרות תופענה רק מילים שנגזרו ישירות מהערך באמצעות דרכי הגזירה המקובלות. למשל: מן המלה "בַּיִת" נגזרות המלים "בִּיּוּת", "בֵּיתִי" (=השיך לבית) ואחרות.
- סעיפי "מידע נוסף", "קישורים חיצוניים", "סימוכין" ו"הערות שוליים":
- תבנית {{מיזמים}} נועדה לקשור לערך זה או המקביל לו במיזמים אחרים. לא רצוי להשתמש בה עבור מלים נרדפות.
בהצלחה! כחלון (שיחה) 03:10, 22 באוגוסט 2015 (IDT)
בִּקֹּרֶת חבר־השופטים
עריכהלהלן בקרת חבר השופטים בתחרות הכתיבה:
- בהגדרה יש לתקן את הניקוד (צ"ל: חֲסַר יציבות); לטעמי ספק אם הצירוף 'מט לנפול' מתאים להגדרה - זהו ביטוי ספרותי ואינו בו כדי לסייע לקורא.
- המובאה השנייה כמובן אינה מתאימה - היא בארמית.
- במילונים יש 'רעוע' לא רק בהקשר של מבנה או חפץ אלא בהקשר רחב יותר במשמעות של 'רופף', 'חלש', 'לא יציב' - כגון 'ראיות רעועות' (אבן שושן), 'מצב בריאות רעוע', 'מצב כלכלי רעוע', 'מצב פוליטי רעוע' (רב־מילים).
- בסעיפי האגרון יש מילים שאפשר לוותר עליהן בעיקר בנגזרות וגם בניגודים (מעורה למשל).
- את האמור בסעיף "פרשנים מפרשים" צריך להשאיר לפועל המקראי ואינו נחוץ כאן.
- בתעתיק יש לתת ביטוי לאות עי"ן.