שיחה:רבה
ראו W:ויקיפדיה:הידעת?/החלפת קטעי "הידעת?"/ארכיון דיונים שהסתיימו - ההצעה התקבלה/6 וחפשו קטע על ריבה. לטענתם הגיזרון המופיע בערך (וכרגע גם בעמוד הראשי) שגוי. דניאל ב. 23:23, 6 ביוני 2009 (IDT)
- ה"הידעת?" שאתה מדבר עליו הוחלף, ראה w:שיחת תבנית:הידעת? 8 במרץ - סדרה 1#הידעת שגוי, ובכל מקרה הוא לא מתייחס לאטימולוגיה הנוכחית. האטימולוגיה שמופיעה כעת בערך רבה מגובה בסימוכין (בניגוד לזו שהופיעה שם לפני מספר חודשים). nevuer • שיחה 00:03, 7 ביוני 2009 (IDT)
בנוגע לתוספת האחרונה
עריכהלדעתי סביר יותר להניח שעגנון התייחס לטעות האמתית של בן-יהודה (שכן הייתה טעות כזו, כמו שמפורט באטמולוגיה), ולא לטעות המדומה שעליה מספרת המעשייה. האם יש סימוכין רציניים (לא פוסטים בבלוגים) לקיומה של המעשייה הנ"ל בתקופת היישוב הישן? nevuer • שיחה 23:57, 8 ביוני 2009 (IDT)
- מהדיון בויקיפדיה עולה כי למעשייה אין שום ביסוס. עד שלא יסופק מקור רציני, אני הייתי מסיר את הבדיה. LightBringer • שיחה 01:36, 9 ביוני 2009 (IDT)
- הדיון בענין נראה לי קצת טפשי. קשה אמנם להתווכח על תפוצתה של אגדה שברור שאינה נכונה, אבל לכו תשאלו כל חרדי, מנער ועד זקן, מה מקור המילה "ריבה" ותיווכחו שהוא יחזור על אגדת "מאי ריבה" בנוסח כזה או אחר. (ראו למשל בשני העמודים הראשונים של דיון זה. גם חיפוש "מאי ריבה" בגוגל מביא בעיקר תוצאות הקשורות לאותה אגדה.)
- אגב, אין לי ספק בכך שעגנון התכוון לאגדת "מאי ריבה" שיוחסה לבן יהודה בסביבתו, ולא לטעויות המיוחסות לו בערך זה, ולו משום ששימוש בספר שגירסתו שגויה או טעות בתרגום מערבית לא היו מעולם סיבה ללעג בקרב תלמידי החכמים, בפרט המזרח-אירופאים, בעוד שטעות בהבנת הגמרא בהחלט מצדיקה זאת. 77.127.8.121 04:11, 10 ביוני 2009 (IDT)
שיסודו בטעות?
עריכהלענ"ד הניסוח "שיסודו בטעות" קצת מוגזם. מעיון במאמר המקורי של בן יהודה נראה שהוא היה מודע היטב לגרסאות השונות ולפירושים השונים, ובחר את הפירוש שנראה בעיניו מסתבר ביותר, ואף נימק את בחירתו. אפשר לחלוק עליו, אבל לא ראוי להציג את הדברים כאילו שמדובר בטעות של עם-הארץ. אולי אפשר לנסח: "חידוש של בן יהודה שמבוסס על פרשנות שנויה במחלוקת". --אראל סגל 23:02, 9 ביוני 2009 (IDT)
מלים נרדפות
עריכהמרמלדה וקונפיטורה אינן מלים נרדפות ל"ריבה", אלא הם מאכלים דומים. השוני הוא באחוז הפרי והסוכר, וכן חלקי הפרי הנמצאים במרקחת. או ייסוריה 18:50, 7 באוגוסט 2010 (IDT)
- אני מסכים, כעקרון.
- אם איני טועה, תקן ישראלי מספר 34 סעיף 202 קובע את אחוזי־הפרי המזעריים בכל קטגוריה. מצאתי צלום רלונטי בבקשה זו לתובענה יצוגית (חנה חזות נגד ענבי ציון ותנובה).
- את ההבדלים כדאי לדעתי לפרט בסעיף "מידע נוסף" בערכים. אני מעדיף להותיר את המלים הנרדפות במקומן. הרי הסעיף משמש אותנו לנרדפות גם במשמעות מְקֹרֶבֶת. למשל "כְּתָב" מופיע כנרדפת לספר#סֵפֶר. כחלון (שיחה) 06:00, 23 באוגוסט 2015 (IDT)