שיחה:צר

כיצד הוגים?

לגבי האבן שבפירוש 6: יש דוגמה אחת ל:"צֹר" ודוגמה שנייה ל:"צֻר". בספר שמות כתוב בכתיב מלא: "וְהִכִּיתָ בַצּוּר וְיָצְאוּ מִמֶּנּוּ מַיִם". בטבלה רשום בכלל: "tsir". אודה לבחינתכם. - Ovedc (שיחה) 11:05, 8 במרץ 2016 (IST)

עומר? נעם? --riel1204$\land$ - (שִׂיחָה • תְּרוּמָה) - 13:52, 30 במרץ 2016 (IDT)

ראשית, לא הָחֳוַר לי במדויק מה שאלתך, אם היא באשר לחילוף (כמו שמופיע בערך השישי) בין החולם החסר ביחיד לקובוץ בנטייה אזי הצורה המקראית בקיבוץ , "צֻרִים", תיחשב בימינו כלא תַּקינה. וזאת מדוע? כיוון ששורש המילה הוא צר"ר, ומשקל המילה רגיל למילים ששורשיהן כפולים המה (תֹּף מן תפ"ף, קֹר מן קר"ר, שֹׁד מן שד"ד ועוד ועוד.) בנטייה מתחלפת תנועת החולם (הקצרה) בקיבוץ ואחריו דגש: שֻׁדִּי, תֻּפֵּיהֶן. מן הראוי היה שכן גם "צֹר", ברם מפאת ההגה הגרוני ר', לא יתחלף החולם בקובוץ אלא יוותר על כנו.

ראה דוגמה נוספת: מן "לֹע"- לֹעוֹ, לֹעִי, לֹעוֹתֵיכֶן-השורש לע"ע, ואע"פ כן נותר החולם מפאת ההגה ע' הגרוני. אולם במקרה של "צֻרִים" זוהי צורה מקראית, והניקוד לא מקובל כיום כיוון שהיה צריך להתרחש "תשלום דגש", כן ציין במילונו אב"ש את הצורה "צֹרִים"- כמוה הייתי מנקד אם הייתי נדרש לעשות כן. עוד ייתכן שהצורה המקראית הושפעה מהאכדית: surru.

אם התכוונת לשאול מדוע ביחיד מנוקדת המילה פעם בשורוק ופעם בקיבוץ, אזי עליך להבין שבמקרא פעמים רבות אין ניקוד מכוון ומתאים וסדור למילים כפי שהן היום, למשל, אם תיקח את המילה "למד"- בתנ"ך יכולים להיות מצבים (מפאת הנגינה, תופעות כמו "נסוג אחור" שלא כאן המקום לפרט עליהן) שלא תנוקדנה מילים כפי שאנחנו מכירים כיום, דהיינו, אם ניקח את צירוף העיצורים "למד"- נוכל לנקדו: לָמַד וגם לֻמַּד וגם לִמֵּד וגם לִמֻּד (אע"פ שהיום היינו מוסיפים ו' גם בכתיב חסר הניקוד וגם עמו) וגם לָמֵד ועוד. יש אין־ספור דוגמות כאלה במקרא (אם תיתן עיניך בספר יחזקאל למשל, תמצא: "הִנֵּה אֲנִי פֹתֵחַ" (לז, יב) וכיום ננקד "פּוֹתֵחַ", "נְאֻם-יְהוָה" (לז, יד) וכיום ננקד "נְאוּם"), וכיום מערכת הניקוד והכתיבה העברית סדורה בהרבה. בתקווה שקלעתי לשאלתך, עֹמֶר הַתְּנוּפָה 95 (שיחה) 14:59, 30 במרץ 2016 (IDT).

תודה רבה על ההסבר המפורט, הכולל דוגמאות ומקורות! למדתי ממנו רבות. תיקנתי בהתאם את אופן ההגיה השגוי שהיה מוצג בטבלה. שוב תודה- Ovedc (שיחה) 11:10, 31 במרץ 2016 (IDT)

צַר ב – שורש?

בניתוח הדקדוקי לפועל כתוב כי השורש הוא צ־ר־ר, אך בשם העצם מצור השורש הוא צ־ו־ר. אני בטוח כי ישנה טעות, אך מאמין שיש פועל בשורש צ־ר־ר (ולא רק במשמע "צר לו"). CrescentStorm (שיחה) 21:33, 15 באוקטובר 2021 (IDT)