שיחה:פלח
הערות לאחר כתיבה
עריכהמצאתי כמה מקורות שלא הצלחתי לסדר בערך. למשל, "תני רבי חלפתא בן שאול רוצה הוא אדם לפלח עסקיו בבית הראשון שהוא פוגע בו וללון שם" (ירושלמי מעשרות ב ב) שהבנתי כ"להתפנות מעסקיו". כן "והוא עשיר דאי אית ליה לפלוחי לבי קיסר אף הוא אזל ופלח" (ברכות כז ב), ששם הכונה היא לשכנע את קיסר (לפלח את לבו?). חוצמזה, איני יודע מאיזו שפה הגיע לפלח=לגנב. מי שמכיר, שיוסיף. כחלון 18:51, 31 באוקטובר 2009 (IST)
פולחן
עריכהצריך להוסיף לערך את המשמעות של פלח כעבודה דתית. (קשור לפלח = עובד אדמה)
- תודה - הוספתי. איני מכיר קשר לעובד האדמה. כחלון 23:35, 6 בנובמבר 2009 (IST)
- המובאות שהבאת ארמיות. אני לא חושב שהשרש משמש בעברית מחוץ למלה פלחן. ־ツ עָמָשׂ בֶּן־אַרְיֵה シ־ • שיחה 19:25, 7 בנובמבר 2009 (IST)
- אה, והקישור לעבודת אדמה – כמו שבעברית אפשר לעבוד את אלהים ואפשר לעבוד אדמה, גם פ־ל־ח משמש בארמית לעבודה משני הסוגים. ־ツ עָמָשׂ בֶּן־אַרְיֵה シ־ • שיחה 19:27, 7 בנובמבר 2009 (IST)
- גם כל השמושים שאני מכיר הם בארמית. אתה מוצא בזה בעיה? אני חושב שיש שמוש גם לעבודה שאינה סגידה, אבל לא מצאתי בתלמוד (טוב, לא טרחתי יותר מדי). בכל מקרה, טרם השתכנעתי בקשור פַּלָּח-->עובד אדמה-->עבודה בכלל-->פלח בארמית. אולי בכלל המלה פַּלָּח מגיעה מפלוח=חרישה. כחלון 20:34, 7 בנובמבר 2009 (IST)
- לא דברתי על פַלָּח, דברתי על פָּלַח. אני מוצא בזה בעיה כי זה לא צריך להופיע בערך העברי. זה אפילו לא פָּלַח בארמית, אלא פְּלַח, כך שיש כאן טעות עובדתית. ־ツ עָמָשׂ בֶּן־אַרְיֵה シ־ • שיחה 22:56, 7 בנובמבר 2009 (IST)
- גם כל השמושים שאני מכיר הם בארמית. אתה מוצא בזה בעיה? אני חושב שיש שמוש גם לעבודה שאינה סגידה, אבל לא מצאתי בתלמוד (טוב, לא טרחתי יותר מדי). בכל מקרה, טרם השתכנעתי בקשור פַּלָּח-->עובד אדמה-->עבודה בכלל-->פלח בארמית. אולי בכלל המלה פַּלָּח מגיעה מפלוח=חרישה. כחלון 20:34, 7 בנובמבר 2009 (IST)
- אה, והקישור לעבודת אדמה – כמו שבעברית אפשר לעבוד את אלהים ואפשר לעבוד אדמה, גם פ־ל־ח משמש בארמית לעבודה משני הסוגים. ־ツ עָמָשׂ בֶּן־אַרְיֵה シ־ • שיחה 19:27, 7 בנובמבר 2009 (IST)
- המובאות שהבאת ארמיות. אני לא חושב שהשרש משמש בעברית מחוץ למלה פלחן. ־ツ עָמָשׂ בֶּן־אַרְיֵה シ־ • שיחה 19:25, 7 בנובמבר 2009 (IST)
הערה למשמע השלישי של פִּלֵּחַ (סלנג)
עריכהלמרות גילי המופלג, אינני זוכר ששמעתי אי-פעם שימוש בפועל במשמעות השלישית (סלנג) עם פּ' דגושה, אלא תמיד עם פ' רפה (וכך הפועל מופיע במילוני סלנג). לפיכך יש לדעתי:
- במידע הנוסף שבתחתית הערך להשמיט את המילה "לעתים".
- להפריד את המשמע הזה, יחד עם המידע הנוסף שמתייחס אליו, לערך נפרד בכתיב פִלֵּחַ (כלומר פ' רפה).
מה דעתכם? Amikamraz (שיחה) 00:08, 4 בספטמבר 2015 (IDT)
- אתחיל מהסוף: לדעתי כדאי את משמעות (3) לערך נפרד. בין אם "פִּלֵּחַ ב" (פ"א דגושה) ובין אם "פִלֵּחַ" (פ"א רפה). אם איני טועה, גזרון הוראה זו אינו ידוע בודאות, ובכל מקרה איננו יודעים שזו פוליסמיה של "פִּלֵּחַ" (אלא אולי הומונימיה).
- לגבי הדגש - איני יודע. גם אני שמעתי בעקר (או רק) "פִלֵּחַ" בפ"א רפה. מה דעתך, עמיקם, על ההערה בערך "פַלָּח (גם: פַּלָּח)"? האם לדעתך הצטוט של שמאלי הוא תקון־יתר (הנה קשור רלונטי בנושא)? אם לדעתך "פִלֵּחַ" הוא רק בפ"א רפה, כדאי לדעתי להעבירו לערך "פִלֵּחַ" ולצין שההגיה בהתאם לכללי מלים לועזיות כדגמת "פלאפל" או "פיה". אם תמצא מקורות, תבוא עליך הברכה :-). כחלון (שיחה) 02:28, 6 בספטמבר 2015 (IDT)
- כחלון שלום,
- לדעתי במשפט המצוטט משמאלי אכן יש תיקון־יתר.
- העברתי את פלח#פִלֵּחַ לערך חדש שיצרתי והרחבתי קצת.
- הוספתי לערך החדש גם גזרון.
שוב שנה טובה וחג שמח, Amikamraz (שיחה) 02:11, 14 בספטמבר 2015 (IDT)
- נהדר. אני איני מעז לומר על מחנכו של רבין שהוא לוקה בתקון־יתר :-) דרך אגב, האם אתה מכיר את הספר "אנשי בראשית"? קבלתי אותו מחבר יחד עם "קולא ברוניון" לרומן רולן ושניהם אהובים עלי ביותר.
- ישר כחך על מציאת המקור ל"פִלֵּח"! אם איני טועה, גם רוביק רוזנטל לא מצא מקור במלון הסלנג שלו. אולי תרצה לידע אותו, לקראת המהדורה הבאה...
- צריך לפצל את השרשים ל"פלח א", במשמעות פִּלּוּחַ, ול"פלח ב" במשמעות פֻּלְחָן. אולי צריך "פלח ג" גם עבור הסלנג. אפשר להתיעץ בעֹמֶר, שזו פרנסתו.
- גמר חתימה טובה, כחלון (שיחה)
- עם כל הכבוד לאליעזר שמאלי, ויש הרבה כבוד, אני חושב שבני דור החלוצים קצת הקצינו את הצורך לעברת "כל מה שזז", ויחד עם זאת, מבלי משים, יבאו בתרגום שאילה לא מעט מטבעות לשון משפות האם שלהם. היות שאני מאמין שאין מישהו או משהו חסין מפני הבעת דעה נגדית, הרשיתי לעצמי :)
- את הספר "אנשי בראשית" (או קטעים ממנו) קראתי במסגרת שיעורי ספרות בתקופת בית הספר היסודי, לפני שנים רבות מאוד...
- לפי עצתך שלחתי לרוביק רוזנטל הודעה בה יידעתי אותו לגבי המקור של פילח והתפלח. איידע אותך בתגובתו.
- עמר שלום, אשמח לקרוא את דעתך בנושא העריכה של הערך פלח. ראה לעיל את מה שכתב כחלון בנושא.
- מועדים לשמחה, Amikamraz (שיחה) 21:30, 28 בספטמבר 2015 (IDT)
- כחלון שלום,
- ההתכתבות עם רוביק רוזנטל:
- בתאריך 28 בספטמבר 2015 בשעה 21:12, מאת Amikam (Ami) Raz <amikam.raz@gmail.com>:
- כחלון שלום,
רוביק שלום רב,
כחלון מוויקימילון המליץ שאביא לידיעתך את המקור שמצאתי לפעלים הסלנגיים "פִלֵּח" ו"הִתְפַלֵּחַ", ואני עושה זאת בשמחה:
במילון המקיף ערבי-עברי של אברהם שרוני מצאתי את הפועל فَلَّحَ שמשמעותו: רימה, הונה. יתכן שהאות ת' בשם הפעולה تَفْلِيح הובילה לכיוון בניין התפעל של "התפלח".
מועדים לשמחה,
עמיקם רז
- בתאריך 1 באוקטובר 2015 בשעה 17:20, מאת Ruvik Rosenthal <ruvik0711@gmail.com>:
- בתאריך 1 באוקטובר 2015 בשעה 17:20, מאת Ruvik Rosenthal <ruvik0711@gmail.com>:
תודה!!!
שבת שלום ומועדים לשמחה, Amikamraz (שיחה) 01:23, 2 באוקטובר 2015 (IDT)
- שלום רב,
- נראה לי שכדאי שאת הפועל "פִּלַּח" (וכאן צצה עוד הערה- מוטב לציין תחילה את הצורה בפתח גנובה ואחרי כן את הצורה ה"עממית" יותר, מה גם שצורה זו איננה מובאת בערך) מוטב לפצל, בין הפועל הניטה כבלשון המקרא והוא לפי כללי העברית (עם פ' דגושה בראש המילה) ולו משמעים מספר (וכאן עוד הערה- נחסר מן הערך המשמע המקראי של הולדה: ” תִּכְרַעְנָה, יַלְדֵיהֶן תְּפַלַּחְנָה...“ (איוב לט, פסוק ג)) ובין צורת הפועל ה"עממית" יותר. אב"ש למשל, שלו טרוניה גדולה במפירים את חוקי הלשון, לא מתייחס בכלל לצורה בפ"א רפה ומציג אמנם את המשמעות המדוברת, ברם בפ"א דגושה גרידא (גם את "פַּלָּח" דרך אגב, שמעולם לא שמעתי דובר עברית הוגה כך). אני מסכים (כמובן) עם כחלון, שיש לפצל גם את "פָּלַח", הרי זו זוהי פוליסמיה, ולא הומונימיה (כשהכוונה היא לעבודת האל, הפועל קרוב אל האכדית: palahu שמשמעו ירא). מקווה שהייתי לעזר. עֹמֶר הַתְּנוּפָה 95 (שיחה) 21:13, 4 באוקטובר 2015 (IDT)
- עֹמֶר שלום רב,
- תודה רבה על תשובתך הרחבה והמחכימה. אימצתי את העצות שלך. אשמח להערות נוספות. שבוע טוב, Amikamraz (שיחה) 00:44, 11 באוקטובר 2015 (IDT)
- שלום רבותי.
- עֹמֶר:
- מדוע לדעתך הצורה בפתח היא עממית יותר? בהחלטה 3.2 בדקדוק של האקדמיה (כלל יא) נכתב: "בזמן עבר, עתיד, ציווי ובשם הפועל ע' הפועל שברגיל (כאשר ל' הפועל אינה גרונית) מנוקדת בצירי – כשהיא באה לפני הח"ע בסוף מילה – אפשר לנקדה בפתח ואפשר לנקדה בצירי ואחריו פתח גנובה. למשל: שִׂמַּח, שִׂמֵּחַ; הֵרַע, הֵרֵעַ; יְאָרַח, יְאָרֵחַ [...]"
- מה דעתך לגבי פצול השרש פ־ל־ח? האם יש לפצלו ל־2 או ל־3 משמעויות?
- עמיקם, סלח לי נא על ההתיחסות המאחרת. כחלון (שיחה) 21:40, 19 באוקטובר 2015 (IDT)
- סלח־נא לי על הבלבול, הרי שהתכוונתי הפוך: הצורה בעבר ובעתיד ובציווי ללא פתח גנובה היא הצורה הרהוטה יותר ואילו הצורה בפתח גנובה היא ה"עממית" יותר. החלטה זו שהצגת מהאקדמיה מוכרת לי, אך לדעתי היא נובעת מתוך הקלתה וכניעה לדיבור ההולך ורווח. במקורותנו הצורה השולטת היא בפתח לפני העיצור הגרוני: ”וַיְשַׁלַּח אֶת-הָעֹרֵב“ (בראשית ח, פסוק ז), ”וַיְבַקַּע עֲצֵי עֹלָה“ (בראשית כב, פסוק ג), ”וְלִפְנֵי הִתְגַּלַּע“ (משלי יד, פסוק יז) וכמו ציוויו הידוע של האל לפרעה: ” כֹּה-אָמַר יְהוָה, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, שַׁלַּח אֶת-עַמִּי“ (שמות ה, פסוק א) , רק בבינוני ובמקור הנטוי בא פתח גנובה (כן המילונים הוותיקים יראו צורות אלו). כן מקפידים על כך מקצת השדרנים והקריינים בהגייתם הָעֲרֵבָה.
- את השורש פל"ח כדאי לפצל לשניים; האחד עניינו ביתור או חיתוך או בקיעה, ואילו השני עניינו עבודת אלילים. בברכה, עֹמֶר הַתְּנוּפָה 95 (שיחה) 19:36, 23 באוקטובר 2015 (IDT).
- עֹמֶר שלום רב,