שיחה:משרת
תגובה אחרונה: לפני 9 שנים מאת כחלון בנושא בִּקֹּרֶת חבר־השופטים
 |
|
בִּקֹּרֶת חבר־השופטים
עריכהמַשְׂרֵת
עריכהלהלן בקרת חבר השופטים בתחרות הכתיבה:
- המילה אינה משמשת כיום. חלק מהשופטים חשבו שאינה נדרשת במלון, ובכל מקרה יש להגדירה ספרותית או מיושנת.
- מוטב לתקן את ההגדרה: כלי לטיגון או לאפייה, מחבת.
- בגיזרון אין לומר "מן המילה הארמית..." אלא לציין שיש מקבילה ארמית.
- בלשון חז"ל המילה מופיעה רק בצירוף 'חלת משרת' או 'חלות משרת' - וכדאי לציין זאת.
- בכתבי היד של המשנה 'מסרת' בסמ"ך.
- כדאי להביא במשפטים המדגימים גם משהו מן הספרות החדשה.
- בשורש יש לציין שהשי"ן שמאלית.
- יש לתקן את האמור בהערת השוליים: "על פי תרגום רש"י לשמואל ב', פרק י"ג, פסוק ט'" - כמובן אין מדובר ב"תרגום רש"י" (אין דבר כזה), אלא שרש"י בפירושו מצטט את התרגום הארמי ל'משרת'.
מְשָׁרֵת
עריכה- יש בערך כמה תקלות גרפיות, וכן אין הקפדה על כתיב תקני ("אתר מתנדבי הישוב... במלחמת העולם השניה" - ככתוב בשם האתר עצמו).
- המשפט המדגים הראשון בעייתי שכן 'משרת' מתפקד שם כפועל ולא כשם עצם.
- בדרך התצורה ראוי לציין שזו צורת בינוני של פיעל.
- ההגדרה אינה מספקת.
- המובאה המודרנית היחידה היא שימוש מושאל בצירוף "משרתם של שני האדונים". חשוב להביא דוגמה המשקפת את השימוש הנפוץ במילה 'משרת' כאדם העובד במשק הבית של אדם אחר ועושה בעבורו את כל מלאכות הבית כמקובל בתקופות עבר (אולי גם היום יש, אך לא קוראים להם משרתים), ואם לא ייוחד ערך ל'משרתת' יש להביא דוגמה שיש בה שימוש במילה 'משרתת' או 'משרתות'.
- במקרא יש גם משרתים של המקדש וכיו"ב, כך שאם מסתפקים בהגדרה כפי שהיא צריך להוסיף הגדרה נוספת למשרתים מן הסוג של כוהני המקדש. ויש להזכיר גם צירופים אלו: 'משרתי קבע', 'משרתי מילואים' - כלומר אנשים בשירות צבאי; 'משרתי ציבור'.
- לא הוזכר 'משרת' בהקשר של טעמי המקרא.
- חסר התרגום לאנגלית servant וכמובן לשפות נוספות.