המשפטים המדגימים מצינים, והיטב השתמשת בתבנית {{הדגשה}}. לטעמי כדאי לקשר למלות השיר "מחר", למשל כך: "מחר".
בנוסף כדאי להוסיף משפטים מדגימים מְגֻוָּנִים, מהמקורות או מספרות יפה. הנה 2 קשורים לדגמה מתקופת התחיה: (1) ,(2).
אולם, חשוב יותר בעיני למצא את המלה במקורות, כדי למלא את סעיף הגזרון. מלון אבן־שושן משיך את המלה ללשון חז"ל, ומביא צטוט מw:מדרש תהלים, מזמור יב: "המתינו לי עד שאחרוש, ולמחרתים נלך ביחד". לעמת זאת, באתר "מאגרים" לא מופיעה המלה לפני העברית החדשה (אין בכך קביעה על רבד המלה), ובמדרש תהלים שם מופיע הנסח "אלא המתינו לי עד שאחרוש ואחרכך נלך".
האם תוכלי לבדק את רבד המלה? לעת עתה תוכלי לכתב בגזרון שזו צורת רבוי זוגי של המלה מחרת.
אפשר להוסיף בתרגומים: "بعد غد" בערבית, "послезавтра" ברוסית.
אם תרצי: ישנם מאמרים על מחלקת הגית הקמץ שלפני הקמץ הקטן עוד באתר עיתונות יהודית היסטורית. ראיתי, למשל, סקירה של w:דוד ילין בנושא ב"השקפה" מתאריך 29/8/1902, עמ' 4-5. אם תרצי, אשלח קשור מדיק.
ראובן סיון כתב ב"לשוננו לעם" יח עמ' 100-101 על המלה "מחרתים". האם תוכלי להשיג מקור זה? אם לא, אוכל לצלמו עבורך ביום ג'.
ענינים טכניים: החליפי את סדר הסעיפים בהתאם לויקימילון:תבנית ערך (לצרך האחידות ולהקלה על עבודת בוטים); רצוי גם לסדר את הקשורים שבסעיפי האגרון לפי הא"ב; הוסיפי נא סימן "*" לפני התכן הטוב שכתבת בסעיף "מידע נוסף".
שלום מב"ת. בדקתי מעט את ההערות שהשארתי פתוחות לעיל.
לגבי רבד המלה (נקדה שניה לעיל): גם מלון בן־יהודה מביא את הצטוט ממדרש תהלים ומוסיף צטוט מא"ב דבן סירא: "אביך גזר עלי שאעטוש אלף עטושים לפניו למחר ולמחרתים (עמ' י"ד כאן). גם נסח זה, אגב אינו נמצא באתר "מאגרים". לדעתי כדאי לכתוב דברים אלו בגזרון (בצרוף סמוכין), ובכל מקרה כדאי לצין שהרבד הוא לשון חכמים.
הנקדה שלפני האחרונה לא הביאה תועלת, לדעתי: יהושע סיון כתב כי ברבעון "הארץ" לזאב יעבץ (חלק שני, ירושלים תרנ"א), הובאה ההצעה: "מָחֳרָתַיִם" עבור המלה "איבערמארגן" (מחרתים ביידיש), והוא כותב שהעורך שם מביא את הצטוט ממדרש תהלים. אני משער שהכונה היא שהמלה הֻצְעָה כחדוש לשוני, והעורך העיר שהיא נמצאת כבר במקורות. כחלון (שיחה) 07:51, 8 במרץ 2016 (IST)תגובה
