שיחה:ינשוף

סברה למקור שם הינשוף

אני חושש, שכל הטענה בכאן, ששמו של הינשוף נובע מקולות ה"נשיפה" אותן הוא "משמיע" מצוצות מן האצבע. ינשוף אינו משמיע "נשיפות" אלא, צלילים אחרים. זה, שהוא עוף לילה ושמו עשוי לנבוע מ"נשף"-מילה עברית נוספת ללילה או לחלק ממנו. אולם, הסבר אחר הגיוני באותה מידה-אם לא יותר, הוא: ששם בע"ח זה נובע ממילה שמית דומה ל: לראות (שוף) כמו בערבית (כיוון, שמקור-הענין וההתמקדות המיידיים בתכונותיו הפיזיות של בע"ח זה הוא: עיניו הגדולות המאפיינות אותו, המבדילות אותו מבע"ח אחרים והמשמשות אותו לראיית-לילה טובה. זאת, כשם, שהפסוק התנכ"י (לגבי עונשו של הנחש בגן-עדן) משתמש במילה משורש דומה: "אתה תשופינו ראש..." (תראה את ראשו ובו תתמקד/אליו תשים לב-מסיבות התגוננות מהכשה) ו-"הוא ישופיך עקב" (והוא יתמקד בעקב האדם-מסיבות קיומיות של מגננה מפני יכולת האדם למחוץ אותו בעקב)-מפאת הבדלי הגבהים. ובכך, נפתרת תעלומת פירוש המילה, מן השורש: ש-פ/ ש-ו-פ! ועתה, אם נחזור לינשוף לרגע; אותיות ה: נ-ש-פ בשמו, כבר הוסברו. אולם, מה לגבי התחיליות: "ינ"? ההסבר פשוט: זו תחילית של עתיד-והגזרה: חסרי פ"נ (של השורש: ש-ו-פ!). כלומר: המילה היתה צריכה בעצם להיות (כשאר המילים בגזרת חהפ"נ): ישוף אולם משום-מה נשתמרה לה אות 'נ' הפועל...ומכאן-ינשוף (=יראה)-שהאות יו"ד ההתחלתית שבו, היתה צריכה להיות מנוקדת ב-חיריק (ומבוטאת בהתאם)-אולם, נראה, שקרבה איותית וביטויית מספקת, הותירה את ניקוד היו"ד בקמץ . משתמש AK63 13/06/2013 11:55

ראשית לגבי קולם - ינשופים בהחלט נושפים. מאיפה הבאת את הפרוש לפסוקים? זה איננו הפרוש המוכר לי..
הציטוט הנכון הוא ”וְאֵיבָה אָשִׁית בֵּינְךָ וּבֵין הָאִשָּׁה וּבֵין זַרְעֲךָ וּבֵין זַרְעָהּ הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב.“ (בראשית ג, פסוק טו), ולרוב הוא מפורש ע״פ רש״י כלשון נופל על לשון כאשר:

• "ישופך" - משמעותו רמיסה, כלומר האדם ירמוס את ראש הנחש. (ואולי שלא ע״פ רש״י, שף, שוף או לשוף, שפירושו - גרר, התחכך. גם בארמית. "הוצאת זבלים מוציא זבלו וצוברו על פתח ביתו ברשות הרבים כדי שישוף ברגלי אדם וברגלי בהמה" (תוספתא בבא מציעא פרק יא הלכה ח) בדומה לשפשף)
• ואילו "תשופנו" משמעותו (נָשַׁף - ציווי - אותו) התנשמות או לחישה. כלומר: לחישת הנחש לפני ההכשה, הנחש ילחש ויכיש את האדם בעקבו.

לגבי המילה הערבית, שוף, אני לא בטוח שאתה מנתח אותה נכון, ואולי יש קשר כלשהו, אין לי ידע רב בערבית ונראה שגם לך לא, לכן אל לנו לקפוץ למסקנות. בכל מקרה, ינשוף היא מילה תנ״כית (למשל ויקרא יא, פסוק יז, או דברים יד, פסוק טז) והיא מקדמת בהרבה לקיום השפה הערבית ולא ידוע לי (גם לאחר חיפוש) על מקבילה אחרת. אני אשמח אם תאיר את עיני במקורות נוספים-- riel1204$\land$ - (שִׂיחָה • תְּרוּמָה) - 04:24, 17 ביוני 2013 (IDT)

AK63: סברתך ינשוף=יראה נחמדה בעיני, גם אם אינה "מדעית". האם אתה גורס שהפעל הערבי شَافَ מופיע גם במקורות אחרים? הפעל "ראה" הוא פעל בסיסי בשפה. אם שַאפַ חדר לעברית, אולי נצפה לראות נגזרות שלו במלים נוספות. האם לסברתך רק שם העוף יֻבָּא מערבית? ככל הידוע לי בערבית שמו بومة (בּוּמָה).

אריאל: הרי גם למלה מקראית נתן למצוא מקבילות בערבית ובשפות שמיות אחרות. ראיתי פרשנים מסרתיים ובלשנים מודרניים המחפשים הסברים דרך הערבית לפסוקים סתומים במקרא. אם תרצה, אביא דגמאות. כחלון (שיחה) 14:39, 22 ביוני 2013 (IDT)

מקבילות כן, מקור משותף בהחלט, אבל לטעון שמקורה בה - לא. לכן שאלתי אם ידוע על מקבילות אחרות או עדות אחרת.-- riel1204$\land$ - (שִׂיחָה • תְּרוּמָה) - 21:06, 24 ביוני 2013 (IDT)

לא ברור לי איך אתה יכול להתלונן על טענות "מצוצות מן האצבע", בעוד אתה עצמך מעלה סברות מופרכות לחלוטין. עצם הזיהוי המקובל של הינשוף הוא רק בגדר השערה, וספק אם אפשר לבסס עליו את האטימולוגיה של המילה - בוודאי לא בדרך שאתה עושה זאת. במקום לעסוק במשחקי ניחושים, אנחנו צריכים לנסות לשקף את המחקר העדכני. מילון מקראי יכול להיות נקודת התחלה טובה, ולפעמים אפשר גם למצוא קצת חומר בגוגל. ‏nevuer‏ (שיחה) 17:13, 25 ביוני 2013 (IDT)

משמעיות נוספות

הינשוף הוא גם שמו של מסוק בחיל האויר, וכן של מכשיר המשמש לבדיקת רכוז אלכהול בדם. אולי כדאי להוסיף זאת. כחלון (שיחה) 14:39, 22 ביוני 2013 (IDT)