שיחה:ידיד

שלום! יש לי השערה שאני חושב עליה מדי פעם: שורש המילה ידיד, י-ד-ד, הוא דווקא כנעני מקורי ויכול להתפרק לשני שורשים דו-עיצוריים קדמוניים י-ד וגם ד-ד, בדומה לשורשים כמו פ-ר-ה, פ-ר-ץ, פ-ר-ר, פ-ר-ק וכו' שלכולם שורש קדום משותף פ-ר המצביע על פירוק, התרבות או והתחלקות. כלומר, מהבחינה הקדמונית, נראה שהשורש ד-ד עניינו זיקה או רצון למשהו (שדד, מדד, גדד/גדוד/התגודדות), התקרבות או קירבה ולעתים אפילו אהבה (דוֹד וגם דָּוִד שפשרו "אהוב", דודאים, הדדי...ואחרי-הכל, גם ידד). תוספת העיצור יו"ד כתחילית (כמו כל הפיכה של שורש דו-עיצורי לתלת-עיצורי, ומתלת-עיצורי למרובע) הוסיפה כוונה מדויקת יותר וחיובית במקרה הזה, אולי אף מצביעה על המילה הקדומה (ועל השורש הדו-עיצורי הקדום)"יד" לכדי פירוש של "חבר, אהוב, מי שמושיט יד". מצטער על הניסוח המבולבל. אשמח לקרוא תגובות בעניין.--Roikony 21:36, 7 בינואר 2011 (IST)