שיחה:חלבן

ב' דגושה?

המשקל קַטְלָן, ולכן השוא מרחף, לא (צרכן, כתבן, חשפן)? כחלון 23:10, 27 בינואר 2010 (IST)

אמנם הכתיב התיקני הוא חַלְבָן עם ב' רפויה לפי מה שכתוב כאן [1]

(צַרְכָן או צַרְכָּן? משקל פַּעְלָן

|במשקל פַּעְלָן אין בא דגש (חזק) בע' הפועל ואין בא דגש (קל) בל' הפועל, כגון סַפְרָן, כַּלְבָן, נַקְדָן, צַלְבָן, צַרְכָן.

יוצאים מכלל זה קצת שמות הבאים בדגש בע' הפועל, ואלו הם: דַּבְּרָן, דַּכְּאָן, וַכְּחָן, חַבְּלָן, טַפְּסָן (=המטפס על הרים, כנגד טַפְסָן - המתקין טפסים בבנייה), עַבְּדָן, קַבְּלָן, קַבְּצָן, קַפְּדָן (וגם קַפְדָן).

בשם עַצְבָּנִי בא דגש בל' הפועל.

לפי כלל זה דרך המלך בהגיית השם חלבן היא בריפוי הבי"ת: חַלְבָן.

הערה: נוסח זה נקבע מחדש בישיבת המליאה ביום י"א בכסלו תשס"ב, 26 בנובמבר 2001)

אבל זכור לי ואני לא מוצאת מאיפה שהתקבלה לשימוש דווקא ההגייה עם הדגש בגלל שגירות על הלשון (וכן שהמילה מדען גם באה עם דגש בעה"פ).

--דִּקְדּוּקִית 09:56, 28 בינואר 2010 (IST)

אני יודע שיש המעדיפים להתיחס לשוא ב"קַטְלָן" כנח. ב"לוח השמות" של שאול ברקלי מופיע "חַלְבָּן" לצד "צַרְכָּן"(!) ו"צַלְבָּן". הוא מעיר:

"השגח: את השמות בסיום ָן, הנגזרים מבנין פִּעֵל נוהגים בימינו לנקד גם בלי דגש חזק בע' (באות השניה): שדכן, סדרן ועוד (אבל: קבלן, דברן ועוד, בדגש) ולעמתם מנקדים את הל' (האות השלישית) כשהיא בג'ד כפ'ת בדגש־קל בשמות הנגזרים מִפָּעַל: ארכן, נקדן, רקדן ועוד (בן־יהודה, גרזובסקי, גם ועד־הלשון)". אולי נרצה לכתב זאת בנספח:משקל קַטְלָן, כשיכתב.

בכל מקרה, יוצא שהוא מנקד "חַלְבָּן" כי הוא נגזר מהפעל "חָלַב". אני מעדיף לשנות את השם ל-"חַלְבָן (גם: חַלְבָּן)" ולהעיר ב"מידע נוסף". מה דעתך? כחלון 22:23, 31 בינואר 2010 (IST)

דרך אגב, הדגש ב"מדען" הוא עקב נפילת היו"ד שבשרש, כמו הדגש ב"מדע", לא? כחלון 22:26, 31 בינואר 2010 (IST)