שיחה:הריח
תגובה אחרונה: לפני 9 שנים מאת כחלון בנושא בִּקֹּרֶת חבר־השופטים
|
בִּקֹּרֶת לערך בתחרות
עריכה- משפטים מדגימים:
- כדאי לקשר לטקסטים מלאים המצוטטים בערך. לדגמה: השירים נמצאת באתר שירונט ובאתרים אחרים.
כדי לקשר למשנה השתמש נא בתבנית {{צט}} בציון שם המסכת, הפרק והמשנה. לדגמה: כתיבת {{צט|שנים אוחזין בטלית|משנה בבא מציעא א א}} תקשר את המשפט למסכת בבא מציעא, פרק א משנה א.
הצטוט מרש"י מופיע באתר ויקיטקסט, ונתן לקשר אליו כך: [[s:קטע:רש"י על תהלים מה ט]].
- כדאי לקשר לטקסטים מלאים המצוטטים בערך. לדגמה: השירים נמצאת באתר שירונט ובאתרים אחרים.
- סעיפי "מידע נוסף", "קישורים חיצוניים", "סימוכין" ו"הערות שוליים":
- את הכתוב בסעיף "מידע נוסף" לדעתי יש להעביר לסעיף "פרשנים מפרשים" (וכן לקשר את שמות הפרשנים לערכיהם בויקיפדיה).
- המר נא את ההערה המפנה ל"דעת מקרא" בהגדרה (2) להפניה של ממש המפנה לצטוט הפרשנות בסעיף "פרשנים מפרשים".
- תוכל לדעתי לחפש מאמרים מענינים לגבי המשמעויות השונות של הפעל, ולגבי משמעות (4) בפרט, ולהוסיפם לערך.
בהצלחה! כחלון (שיחה) 12:02, 23 באוגוסט 2015 (IDT)
- התייאשתי. אין לי מושג איך לעשות את הקטע הזה של ציטוט רש"י כך שזה יהיה נורמלי. הללג (שיחה) 22:05, 23 באוגוסט 2015 (IDT)
- הצעותי:
- "מיריחו היו מריחים ריח פיטום הקטורת" (משנה תמיד ג ח).
- זה הפך את קוציו וזה הריח את ריחו הטוב מדרש תנחומא, כי תצא, ד
(אפשר לקשר גם לאתרים אחרים. עדיף היה לקשר לs:מדרש תנחומא כי תצא, אך עד כה העלו רק את פרק א. אולי משתמש:השוחט יודע אם יעלו את היתר?) - כל בגדיך מריחים כריח בשמים רש"י על תהלים מה ט
- אין יאוש בעולם כלל :-) כחלון (שיחה) 00:13, 24 באוגוסט 2015 (IDT)
- תודות רבות! הללג (שיחה) 07:39, 24 באוגוסט 2015 (IDT)
- הצעותי:
- התייאשתי. אין לי מושג איך לעשות את הקטע הזה של ציטוט רש"י כך שזה יהיה נורמלי. הללג (שיחה) 22:05, 23 באוגוסט 2015 (IDT)
בִּקֹּרֶת חבר־השופטים
עריכהלהלן בקרת חבר השופטים בתחרות הכתיבה:
- משמעות 1: נראה שהתיאור הפיזיולוגי של 'הריח' הוא הכברה שאינה לצורך.
- משמעות 2: אם רוצים לכלול משמעות זו - אין לקשור אותה לפסוק בישעיה יא ג, "והריחו ביראת ה'": למילים אלו ניתנו פירושים מגוונים ולאו דווקא עניין הבדיקה והבחינה (למשל: גזירה מן 'רוח' ולא מ'ריח'; "היה חדור רוח ה'" לפי אבן־שושן בקונקורדנצייה: אָצַל, השפיע; יעוין ב"מילון העברית המקראית" של קדרי). במילון רב־מילים מובאת משמעות של בדיקה אך אולי אין זה מוצדק, שכן זו אותה הפעולה שבמשמעות 1 רק לתכלית של בדיקה.
- במשפט המדגים השלישי במשמעות 3 - נראה שנפלה טעות בסדר המילים.
- לסעיפי האגרון יש להוסיף את 'רחרח' וכן את 'הרחה'. כחלון (שיחה) 01:17, 24 בספטמבר 2015 (IDT)
- לדעתי התאור הפיזיולוגי אינו פוגם.
- היתה בעיה בתבנית {{תרגומי שפות}} שהציגה "אוסטרית" במקום "אסטורית". תִקַּנּוּ זאת. כחלון (שיחה) 01:27, 24 בספטמבר 2015 (IDT)
- לדעתי התאור הפיזיולוגי אינו פוגם.