שיחה:אהבה

רגש חיובי יכל להיות גם אמפטיה או רחמים, צריך לחפש מילה יותר מדויקת. אולי חיבה עזה.

וגם לא חייב כלפי אדם אפשר לאהוב כלב או מדינה או את החיים

שלום, אורח יקר!

אתה יותר ממוזמן להירשם ולבצע את השינויים הנדרשים! :-)

ראה ויקימילון:למה ליצור חשבון? לפרטים נוספים.

אריה ז. 00:53, 15 מאי 2006 (IDT)

על המשקל

מדוע מצוין שהמשקל הוא קִטְלָה ולא קַטְלָה? משום שיש גרונית? ניר 00:04, 4 בפברואר 2007 (IST)

תיקנתי. יש מעט שמות שעי"ן הפועל שלהם גרונית במשקל קִטְלָה, ואהבה אינה אחד השמות הללו. גיא 00:23, 4 בפברואר 2007 (IST)

מצטער על הטעות, ניסיתי לחשוב על דוגמות למה שאמרת ולא מצאתי אז כתבתי כראות עיני. תודה על התיקון =) עָמָשׂ בֶּן-אַרְיֵה 14:03, 4 בפברואר 2007 (IST)

אהבה שאינה תלויה בדבר

לענ"ד, המובאה שהבאתי על "אהבה שאינה תלויה בדבר" מתאימה יותר להגדרה 1 "רצון לתת ולהיטיב לזולת". המובאה ששמת במקומה, "על כל פשעים תכסה אהבה" פחות מתאימה כי אפשר לפרש אותה לפי שתי המשמעויות. --אראל סגל 15:16, 18 בינואר 2008 (IST)

מחקתי את "תלויה בדבר" מההגדרה הראשונה כי היא הופיעה גם בשניה. "תלויה בדבר", כפי שאני מבין אותה, מתייחסת למערכת יחסית (אינטימית), ולכן נראה לי שזה מתאים יותר ל(2). "תכסה אהבה", בהקשר של מלחמה, לדעתי מדברת יותר על מעין הורה שסולח לבנו, ולכן ב(1). זה לא חד משמעי ולכן אני מעביר את שתיהן ל"מבואות נוספות". Mintz l 11:43, 19 בינואר 2008 (IST)

ההגדרה

אני לא חושב שההגדרה הנוכחית: "רצון לתת, לעזור ולהיטיב לזולת" עדיפה על זו הקודמת: "רגש עז של חיבה וקרבה עמוקה לאדם אחר, ובפרט קרבה רומנטית". ההגדרה הנוכחית מתאימה אולי לאלטרואיזם. אהבה היא קודם כל סוג של רגש, היא איננה רצון. הרצון לתת הוא אחד מהביטויים האופייניים של האהבה, אבל לא העיקרי שבהם וגם איננו הכרחי לקיומו של רגש זה. ראובן 19:13, 24 בינואר 2008 (IST)

א. מה שהפריע לי בהגדרה הקודמת הוא השימוש במושגים שהם עצמם לא ברורים, ונרדפים לאהבה - המושגים "חיבה" ו"רומנטי". אולי אפשר להציע, כהגדרה נוספת, גירסה מקוצרת יותר: "רגש עז של קרבה עמוקה לאדם אחר", או קצר יותר: "קרבה רגשית עמוקה לאדם אחר".

ב. לגבי ה"רצון לתת", הוא אכן מכונה בלועזית "אלטרואיזם", אבל בעברית, לפחות בעברית המקראית, הוא מכונה גם "אהבה". המצוה "ואהבת לרעך כמוך", למשל, אין משמעה שצריך להרגיש קרובים רגשית לכל אדם, אלא יש לה משמעות מעשית, שצריך להיטיב ולעזור לזולת.

ג. לענ"ד רצון גם הוא סוג של רגש - רגש המביא לפעולה מעשית.

ד. ייתכן שצריך להוסיף לדון בנושא זה, ולמצוא הגדרה אחת כללית המכילה את כל ההגדרות הפרטיות.

־אראל סגל 21:21, 24 בינואר 2008 (IST)

ניסיתי לשכתב את ההגדרה - ראו בדף הערך. --אראל סגל 01:04, 27 בינואר 2008 (IST)

הגדרה אלטרנטיבית

הוספתי הגדרה, לטעמי תחליפית, להתייחסות המסורתית לערך אהבה, ש'מוציאה את המיץ' מהאהבה, ובוחנת אותה בהיבט של זיהוי תודעתי- יצר, רצון או ערך. אשמח להתייחסות. ־יאיר דיקמן 23:14, 10 בפברואר 2008 (IST)

ההגדרה בהחלט במקום, אך לדעתי אינה ברורה. כמו כן כמות המשפטים המדגימים הינה מוגזמת, שכן אינם תורמים מידע נוסף מעבר לשלושה הראשונים. המשפטים המדגימים לא נועדו להכניס את כל המידע שלא נכנס להגדרה, אלא, כשמם כן הם, להדגים שימוש. תרומה יפה! בברכה, Mintz l 00:45, 12 בפברואר 2008 (IST)

אשמח להבהיר את הלא ברור בהגדרה, ולהשמיט את המיותר. הפרדתי בין הרחבה להדגמה. למה קראת משפטים מגדירים, ונראה שמיותר?

־יאיר דיקמן 8:14, 14 בפברואר 2008 (IST)

אני מבקש להביע שנית את הסתייגותי מכל השינויים המהותיים שבוצעו בערך מאז הגרסה הזאת: [1]. אני חושב שהשינויים הללו פגעו בערך, שכעת הוא בבירור לא מילוני. אני לא אומר שההגדרה שלי טובה, אבל היא טובה יותר לדעתי מהמצב הקיים. נראה שהערך הנוכחי מתיימר להגדיר את המושג "אהבה", ולא זאת המטרה שלנו. המטרה היא לתת הגדרה מילונית בהירה וממצה למילה "אהבה", וזה לא אותו דבר. אשמח לשמוע את דעתם של שאר הכותבים בסוגיה זו. ראובן 17:07, 9 באפריל 2008 (IDT)

החזרתי לגרסה שלי, אם יש התנגדות אנא ציינו זאת. ‏nevuer‏ • שיחה 21:33, 3 בספטמבר 2008 (IDT)

כמה שנים לאחר־מכן: שפצתי את הערך במסגרת הכנסתו לתבנית:ערכים מתארחים (לט"ו באב). הערות:

1. ההגדרה, כמובן, אינה קלה.

   הסרתי את המלה "חיבה" כי אני מעדיף להמנע מנרדפות בהגדרות בסיסיות.

   החלפתי "אדם אחר" ב"מישהו או משהו" כי ישנה אהבה גם לחיה ולחפץ (הייתי מעדיף לצמצם ל"קרבה לאחר/לזולת", אולם יש שירצו לכלול "אהבה עצמית" בהגדרה)

   איני בטוח בהבחנה בין "רצון" ובין "רגש". אולי הענין דק מתפישתי בשעה כזו.

   מרדכי צבי מאנה גורס שצריך להוסיף למשיכה גם הכרת־תודה ורגש כבוד. אולי.

2. לגבי הצטוטים: החלטנו בינתים להסיר את סעיף "מובאות נוספות" (ביוני השנה). כחלון (שיחה) 03:28, 24 בנובמבר 2013 (IST)

גזרון השורש

1. מחיטוט ברשת ראיתי קרבה של השורש א־ה־ב לשורש י־ה־ב ולנתינה. למשל במאמר "The politics of love and its enemies" של דיוויד נירנברג נכתב:

   "...ahabah is related to the triliteral root y-h-b associated with gifts and giving". הוא מפנה למאמר של D. Winton thomas הנקרא "The root 'ahabah 'love' in Hebrew" בעתון "zeitschrift für die alttestamentliche wissenschaft".

   בדומה,משה אוסי כותב: "השורשים יהב/והב קשורים גם לפועל 'אהב' השכיח יותר".

   לעמת זאת, במילון אבן־שושן נכתב: "[אוגריתית: אהב; קרוב אל חבב]".

2. מקבילות בערבית: לשורש י־ה־ב ישנה מקבילה وهب (והב) במשמעות נתינה. לעמת זאת, לא ראיתי מקבילה أهب לשורש א־ה־ב. במלון אילון־שנער מצאתי רק פרוש של "עור לא מעובד" בשרש זה. להפתעתי, בכמה דפים (למשל כאן וכאן) ראיתי שפרשו את המלה "אהבה" בתנ"ך במשמעות זו של "עור" (leather). למשל בפסוק ”בְּחַבְלֵי אָדָם אֶמְשְׁכֵם בַּעֲבֹתוֹת אַהֲבָה“ (הושע יא, פסוק ד). אולי כדאי לצין זאת ב"מידע נוסף", ולזכות בעוד צטוט יפה בערך.

-- את ההודעה כתב/ה המשתמש/ת כחלון ששכח/ה לחתום.

העברת קטע לא רלוונטי מסעיף גיזרון

• ישנם חוקרים הגורסים שמשמעות הפועל בהקשר הדתי קשורה לנאמנות - בהקשר של יחסי־ברית רשמיים שאינם בהכרח אישיים. על גישה זו כתב החוקר ויליאם מורן במאמרו “"The Ancient Near Eastern Background of the Love of God in Deuteronomy”". למשל, ד"ר משולם מרגליות כותב:

"יש לשים לב לשני השדות הסמנטיים של מושג האהבה: התחום האישי - שבינו לבינה (כדוגמא הקלאסית בשיר השירים) והתחום הדיפלומטי, שבו משמעותו העיקרית היא נאמנות (loyalty, truce), ונאמנות הדדית: של המלך לנתיניו ושל הנתינים למלכם... במכתבי אל-עמארנה (המאה הי"ד לפנה"ס) נמצאת המילה 'אהבה' בין המונחים המציינים יחסים בין לאומיים... בספר דברים ניכרת היטב העברת המינוח המדיני של נאמנות לברית, כולל 'אהב', אל יחסי הברית בין ה' לבני ישראל; ולכן 'אהב' משמעותו לשמור מצווה, לקיים אותה."^[2]

בגישה זו מתפרשים מספר פסוקים המתייחסים לאהבה, כגון: ”כִּי אֹהֵב הָיָה חִירָם לְדָוִד כָּל הַיָּמִים“ (מלכים א׳ ה, פסוק טו), ”וְכָל יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה אֹהֵב אֶת דָּוִד“ (שמואל א׳ יח, פסוק טז). החוקרים מציעים לפרש באופן זה גם פסוקים העוסקים באהבת העם לאל ”...אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא פֹּקֵד עֲו‍ֹן אָבֹת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים לְשֹׂנְאָי וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים לְאֹהֲבַי וּלְשֹׁמְרֵי מִצְו‍ֹתָי“ (שמות כ, פסוקים ד–ה) או ”מָה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ“ (דברים י, פסוק יב) ^[3]

1. ↑  "הערות למאמר 'אהבת הזולת ואהבת אלקים'" מאת הד"ר משולם מרגליות, מתוך דף שבועי לפרשת דברים תשס"א של אוניברסיטת בר אילן (גיליון מספר 403).

1. ↑  "כל יחיד הוא מלך" מאת יהושע ברמן, מתוך "תכלת" מס' 26.

-- את ההודעה כתב/ה המשתמש/ת שמחה ששכח/ה לחתום.

שמחה, מדוע לא רלוונטי? אולי כדאי להוסיף בסעיף מידע נוסף. (ואולי גם את מה שציין כחלון בפסקה מעל, מה דעתך?)--‏riel1024∧ - (שִׂיחָה • תְּרוּמָה) – 07:04, 12 באוגוסט 2022 (IDT)

מה שתחליט מקובל עלי. איני פעיל יותר בוויקימילון. שמחה (שיחה) 15:43, 12 באוגוסט 2022 (IDT)

שמחה, מה? למה?--‏riel1024∧ - (שִׂיחָה • תְּרוּמָה) – 13:24, 26 באוגוסט 2022 (IDT)