שולל

שׁוֹלָל

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שולל
הגייה*	sholal
חלק דיבר	שם־תואר
מין	זכר
שורש	ש־ל־ל
דרך תצורה	משקל קוֹטָל
נטיות

1. הפסד, מחסור

   • ”מוֹלִיךְ כֹּהֲנִים שׁוֹלָל, וְאֵתָנִים (ואתנן?) יְסַלֵּף“ (איוב יב, פסוק יט)
   • ”עַל־זֹאת֙ אֶסְפְּדָ֣ה וְאֵילִ֔ילָה אֵילְכָ֥ה שילל שׁוֹלָ֖ל וְעָר֑וֹם אֶעֱשֶׂ֤ה מִסְפֵּד֙ כַּתַּנִּ֔ים וְאֵ֖בֶל כִּבְנ֥וֹת יַעֲנָֽה“ (מיכה א, פסוק ח)

גיזרון

• נגזר מן הפועל היחידאי ”שֹׁל“ (רות ב, פסוק טז) שעינינו חלוקת התבואה למנות, פועל מקראי זה מקביל אל השורש הערבי ש-ל-ל (ش ل ل) בהוראת הפועל להסיר,לקחת.

צירופים

• הלך שולל

ניגודים

• רווח

ראו גם

• נשל
• שֹׁל
• שלל

השורש שׁלל

תרגום

• אנגלית: lack‏‏‏‏