שוה

שָׁוֶה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שווה
הגייה*	shave
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	שׁ־ו־י/ה
דרך תצורה	משקל קָטֵל
נטיות	נ׳ שָׁוָה, ר׳ שָׁוִים, נ"ר שָׁווֹת

1. שדומה בערכו, אפילו דומה לחלוטין.

   • ”אַנְדְּרוֹגִינוֹס יֶשׁ בּוֹ דְרָכִים שָׁוֶה לָאֲנָשִׁים, וְיֶשׁ בּוֹ דְרָכִים שָׁוֶה לַנָּשִׁים, וְיֶשׁ בּוֹ דְרָכִים שָׁוֶה לָאֲנָשִׁים וְנָשִׁים וְיֵשׁ בּוֹ דְרָכִים אֵינוֹ שָׁוֶה לָאֲנָשִׁים וְנָשִׁים.“ (משנה, מסכת ביכורים – פרק ד, משנה א)
   • "אנו סבורים שאמיתות אלה ברורות מאליהן, שכל בני האדם נבראו שווים, ובוראם העניק להם זכויות שאין ליטול מהם, ביניהן: חיים, חירות והחתירה אחר האושר." (הכרזת העצמאות של ארצות הברית)
   • שתים ועוד שתים שווה ארבע.

2. שערכו רב.

   • ראית איזה אוטו שווה הוא קנה?

גיזרון

• לשון חז"ל כנגזרת מהפועל המקראי שָׁוָה וגם פועל עומד שֹוֶה ”כִּי אֵין הַצָּר שֹׁוֶה בְּנֵזֶק הַמֶּלֶךְ“ (אסתר ז, פסוק ד), אולם המילה מופיעה פעמיים במקרא כתיאור מקום:
  • ”וּבְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה בָּא כְדָרְלָעֹמֶר וְהַמְּלָכִים אֲשֶׁר אִתּוֹ וַיַּכּוּ אֶת-רְפָאִים בְּעַשְׁתְּרֹת קַרְנַיִם וְאֶת-הַזּוּזִים בְּהָם וְאֵת הָאֵימִים בְּשָׁוֵה קִרְיָתָיִם.“ (בראשית יד, פסוק ה)
  • ”וַיֵּצֵא מֶלֶךְ-סְדֹם לִקְרָאתוֹ אַחֲרֵי שׁוּבוֹ מֵהַכּוֹת אֶת-כְּדָרְלָעֹמֶר וְאֶת-הַמְּלָכִים אֲשֶׁר אִתּוֹ אֶל-עֵמֶק שָׁוֵה הוּא עֵמֶק הַמֶּלֶךְ.“ (בראשית יד, פסוק יז)
• מצרית, בהגיית: שָׁאְּ-אוֹ בהוראת בעל-ערך,משקל,שווה,ערך(=value). להלן הרוגליף :

צירופים

• גזירה שוה
• הגיעו לעמק השוה
• פיו ולבו שוים
• שוה פרוטה
• שוה ערך
• שוה כסף
• שוה לכל נפש
• תמונה שוה אלף מלים

נגזרות

• שווי
• שויות

מילים נרדפות

• שקול (1)
• זהה (1)
• אחיד

תרגום

• אנגלית: worth‏, equal‏‏‏‏

שָׁוָה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	שווה
שורש וגזרה	שׁ־ו־י/ה
בניין	פָּעַל (קַל)

1. היה שקול, שערכו היה דומה.

   • ”וְאֶל-מִי תְדַמְּיוּנִי וְאֶשְׁוֶה יֹאמַר קָדוֹשׁ.“ (ישעיהו מ, פסוק כה)
   • ”אַל-תַּעַן כְּסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ פֶּן-תִּשְׁוֶה-לּוֹ גַם-אָתָּה.“ (משלי כו, פסוק ד)

2. • {{צט/תנ"ך|וכל זה איננו שוה לי|אסתר|
   • ”כִּי נִמְכַּרְנוּ אֲנִי וְעַמִּי לְהַשְׁמִיד לַהֲרוֹג וּלְאַבֵּד וְאִלּוּ לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת נִמְכַּרְנוּ הֶחֱרַשְׁתִּי כִּי אֵין הַצָּר שֹׁוֶה בְּנֵזֶק הַמֶּלֶךְ“ (אסתר ז, פסוק ד)

שִׁוָּה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	שיווה
שורש וגזרה	שׁ־ו־י/ה
בניין	פִּעֵל

1. יישר, השווה פני שטח, עשאו חלק וחסר בליטות ושקעים.

   • ”מְשַׁוֶּה רַגְלַי כָּאַיָּלוֹת וְעַל בָּמוֹתַי יַעֲמִדֵנִי.“ (שמואל ב׳ כב, פסוק לד)
   • ”הֲלוֹא אִם-שִׁוָּה פָנֶיהָ וְהֵפִיץ קֶצַח וְכַמֹּן יִזְרֹק וְשָׂם חִטָּה שׂוֹרָה וּשְׂעֹרָה נִסְמָן וְכֻסֶּמֶת גְּבֻלָתוֹ.“ (ישעיהו כח, פסוק כה)

2. יישר אל מול, דימה במחשבה. הֵחִיל במחשבתו

   • ”גֶּפֶן בּוֹקֵק יִשְׂרָאֵל פְּרִי יְשַׁוֶּה-לּוֹ כְּרֹב לְפִרְיוֹ הִרְבָּה לַמִּזְבְּחוֹת כְּטוֹב לְאַרְצוֹ הֵיטִיבוּ מַצֵּבוֹת.“ (הושע י, פסוק א)
   • ”גָּדוֹל כְּבוֹדוֹ בִּישׁוּעָתֶךָ הוֹד וְהָדָר תְּשַׁוֶּה עָלָיו.“ (תהלים כא, פסוק ו)
   • ”שִׁוִּיתִי עַד-בֹּקֶר כָּאֲרִי כֵּן יְשַׁבֵּר כָּל-עַצְמוֹתָי מִיּוֹם עַד-לַיְלָה תַּשְׁלִימֵנִי“ (ישעיהו לח, פסוק ג)
   • ”שִׁוִּיתִי יְהוָה לְנֶגְדִּי תָמִיד כִּי מִימִינִי בַּל-אֶמּוֹט.“ (תהלים טז, פסוק ח)
   • ”אָז דִּבַּרְתָּ-בְחָזוֹן לַחֲסִידֶיךָ וַתֹּאמֶר שִׁוִּיתִי עֵזֶר עַל-גִּבּוֹר הֲרִימוֹתִי בָחוּר מֵעָם.“ (תהלים פח, פסוק כ)

צירופים

• שיווה בנפשו