שובך

שׁוֹבָךְ

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שובך
הגייה^*	shovach
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	שׁ־ב־ך
דרך תצורה	משקל קוֹטָל
נטיות	ר׳ שׁוֹבָכִים וגם שׁוֹבָכוֹת; שׁוֹבַךְ־, ר׳ שׁוֹבְכֵי־

שובך יונים

מִבְנֶה הַמְמֻקָּם בְּמָקוֹם גָּבוֹהַּ וּמְשַׁמֵּשׁ לִמְגוּרֵי הַיּוֹנִים.
- "צד אדם יוני שובך מתוך שלו אימתי בזמן שהושיבן כתקנתן לא הושיבן כתקנתן אסור בהן ומותר בגדוליהן אבל צדין חיה ועוף מכל מקום ואין נמנעין בראשונה שהיו" (תוספתא/בבא קמא/ח)
- ”אֵין אוֹבְסִין אֶת הַגָּמָל, וְלֹא דוֹרְסִין, אֲבָל מַלְעִיטִין. וְאֵין מַמְרִים אֶת הָעֲגָלִים, אֲבָל מַלְעִיטִין. וּמְהַלְקְטִין לַתַּרְנְגוֹלִין, וְנוֹתְנִין מַיִם לַמֻּרְסָן, אֲבָל לֹא גוֹבְלִים. וְאֵין נוֹתְנִין מַיִם לִפְנֵי דְבוֹרִים וְלִפְנֵי יוֹנִים שֶׁבַּשּׁוֹבָךְ, אֲבָל נוֹתְנִין לִפְנֵי אֲוָזִין וְתַרְנְגוֹלִים וְלִפְנֵי יוֹנֵי הַרְדְּסִיּוֹת:“ (משנה, מסכת שבת – פרק כד, משנה ג)
- "מִן הַבֹּקֶר גֶּשֶׁם, גֶּשֶׁם/ עַל הַגַּג דּוֹפֵק: דּוּר-דּוּר!/ יוֹנָתִי בְּתוֹךְ הַשֹּׁבַךְ/ מְנַהֶמֶת: תּוּר-תּוּר-תּוּר!" ("מן הבוקר גשם"/ לוין קיפניס)

מקורה של המילה הינו מן התלמוד. קרובה לה המילה הערבית בהגיית שִׁיבָּאכּ (شُبَّاك) שמשמעה חלון.

בתנ"ך: וְשׁוֹבַךְ שַׂר צְבָא הֲדַדְעֶזֶר לִפְנֵיהֶם (שמואל ב, י, טז) מפרשים: נקרא שובך על שם שהיה גבוה כשובך.

ערך בוויקיפדיה: שובך