שֹׁבֶל עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שובל
הגייה* shovel
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש שׁ־ב־ל
דרך תצורה משקל קֹטֶל
נטיות ר׳ שְׁבָלִים
  1. עברית חדשה רצף עקבות אותן השאיר מאחוריו אדם או מכונה.
    • המטוס העל־קולי השאיר אחריו שובל לבן.
  2. לשון המקרא (משוער) שולי הבגד; עודף של בגד הנגרר מאחור בעת הליכה.

גיזרון עריכה

  • המלה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל. הפרשנים התקשו; רש"י ורד"ק פרשו על פי הדמיון לשביל. רש"י: גלי השבילים. רד"ק, עלי פי ההקבלה של חשיפת חלקי גוף - צמה, שבל, שוק - מציע רגל, חלק הגוף הקשור לשביל. על פי רש"י, בעברית החדשה נעשה שימוש במובן (1) לעיל. השוו לערבית: شول.[1]

צירופים עריכה

מילים נרדפות עריכה

תרגום עריכה

מידע נוסף עריכה

  • המונח שׁוֹבָל לפירושים לעיל – שגוי. זהו שם פרטי:
    • שובל בן־שעיר: ”אֵלֶּה בְנֵי שֵׂעִיר הַחֹרִי יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ לוֹטָן וְשׁוֹבָל וְצִבְעוֹן וַעֲנָה.“ (בראשית לו, פסוק כ)
    • שובל בן־כלב: ”אֵלֶּה הָיוּ בְּנֵי כָלֵב בֶּן חוּר בְּכוֹר אֶפְרָתָה שׁוֹבָל אֲבִי קִרְיַת יְעָרִים.“ (דברי הימים א׳ ב, פסוק נ)

סימוכין עריכה

  1.   אבשלום קור, "באופן מילולי: שול ושובל - חילופי האותיות ב׳, ו׳". ‏icast‏, 25.1.2011