רצינות

רְצִינוּתעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא רצינות
הגייה* retsinut
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ר־צ־ן
דרך תצורה משקל קְטִילוּת
רציני + ־וּת
נטיות
  1. גישה אחראית המאופיינת בשיקול דעת ובהעמקה.
    • המורה שלי לחשבון לוקחת את עבודתה ברצינות.

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה