ראס בן אמו

(הופנה מהדף רסבנענו)

רַאס בֵּן אַמּוֹ

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ראס בן אמו
הגייה* ras ben ammo
חלק דיבר תיאור־אופן
מין
שורש
דרך תצורה
נטיות
  1. [סלנג] אפילו בניגוד לרצונו, על אפו ועל חמתו, בעל כורחו (מכוון לכל הגופים הדקדוקיים).
  2. [סלנג] בהכרח, בוודאות, ללא שום ספק, למרות הכל.
    • אני חילוני...ואני בשבת לא עובד ראס בן אמו..לא הרווחתי ת'לחם שלי ב-6 ימים אני לא ירוויח גם ב-7..יום אחד בשבוע תנו לבן אדם לנוח! (Amit Gotliv, "לא רק דתיים: החילונים שנאלצים לעבוד בשבת מספרים על התחושות הקשות". ‏Facebook - nrg‏, 27/8/2015).
    • מישהי שהיא יותר מאחות בעבורי הסתכלה עליי בסיום המשחק והתחילה לבכות ואמרה שהיא לא רוצה לרדת ליגה. הבטחתי לה שאנחנו לא נירד! ראס בן אמו אנחנו נישאר בליגה ! (שי אטנלוב, "שנה שלא תישכח". ‏חולוניה-פאנס, אתר האוהדים של הפועל "יונט" חולון‏, 19.15.10).
    • מושונוב: הוא ירד למצרים להביא חמורים. שיסל: על מה אתה מדבר? הוא נסע להביא עיזים מראס בנדורה. איינשטיין: לא בנדורה ולא מצרים, לא עיזים ולא חמורים. פה היה גויאבות, רַאס בִּן עֶנַק! (אריק איינשטיין, מוני מושונוב, צבי שיסל, כבלים (סרט), מערכון "הזקנים (האחים דוברובסקי)", 1992).

גיזרון

עריכה
  • שאילה משובשת של הביטוי הערבי غَصْبًا عَنهُ (תעתיק מדוייק: עַ'צְבַּא עַנְהֻ; ההגייה הקרובה ביותר: רַסְבַּן עַנְהוּ), שמשמעותו "בעל כורחו", היא שיצרה את מגוון הצורות של הביטוי בעברית (ראה ראס בן אמו#מידע נוסף).
  • מגוון הצורות כולל צורות שנוצרו בתהליך של מטאנליזה, כמו " רַאס בֵּן אַמּוֹ ", ו-" רַאס בִּילְעֵינוֹ " [1].
  • המילה הערבית غَصْب (תעתיק מדויק: עַ'צְבּ; ההגייה הקרובה ביותר: רַסְבּ), שמשמעותה בין היתר "להכריח", היא מאותו שורש שמי המופיע בעברית כ"עצב" [2].

מילים נרדפות

עריכה

מידע נוסף

עריכה

מופיע גם בצורות הכתיב וההגייה הבאות: רַאס בֵּן עַנּוֹ, רַאס בֵּין עֵינוֹ, רַאס בֵּן עֵינוֹ, רַאס בֵּן עַנַא, רַאס בִּילְעֵינוֹ, רַסְבַּן עַנּוֹ, רַסְבַּנְעַנּוֹ ועוד.

ראו גם

עריכה

סימוכין

עריכה
  1. ד”ר תמר עילם גינדין, "האנליזה מתה". ‏עברית וחיות אחרות‏, 19 בספטמבר, 2010.
  2. שם.