רומני

רוֹמָנִי

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	רומני
הגייה^*	romani
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש
דרך תצורה	רומא + ־נִי
נטיות	נ׳ רוֹמָנִית או רוֹמָנִיָּה, ר׳ רוֹמָנִים או רוֹמָנִיִּים, נ"ר רוֹמָנִיּוֹת

שמוצאו מרומניה.
- ”אחרי אשר הכריחו הרומנים, בחקיהם המגבילים, את היהודים בני ארצם ליסד להם בתי ספר לבדם ולכלכל אותם מכספם, [...] שמו פניהם לעשות את בתי ישראל אלה כלי־שרת לתרבות הרומנית ומעון לרוח הרומני;“ (הַחִנּוּךְ הָעִבְרִי בְּרוֹמָנִיָּה, מאת מנחם מבש"ן, בפרויקט בן יהודה)
- ”ומנוח, כמנהגו, שותק ומסתכל בחדרה העירוני של שרה, ששטיחים רומניים מפארים את שתי ספותיו ומפית-תחרים על שולחנו.“ (מָנוֹחַ וְרֻחָמָה, מאת שושנה שרירא, בפרויקט בן יהודה)

ערך בוויקיפדיה: רומנים

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רומני