רוחות המסחר

רוּחוֹת הַמִסְחָר

מפת הרוחות השכיחות על פני כדור הארץ. (צהוב: רוחות מסחר צפון-מזרחיות, חום: רוחות מסחר דרום-מזרחיות

עברית חדשה רוחות קבועות הנושבות מקו רוחב 30 מעלות צפון ומקו רוחב 30 מעלות דרום אל עבר קו המשווה. בחצי הכדור הצפוני הרוחות הן צפון־מזרחיות, ובחצי הכדור הדרומי – דרום־מזרחיות.
- ”והיה זה מנהג בל-ישתנה לשמור את קרבת היבשה, מתוך אמונה טפלה אצל הספנים, אשר אם תאבד היבשה מהיקף ראייתם, יהיו רוחות-המסחר המתמידים דוחפים אותם אל מים שאין להם סוף, אשר משם אין שיבה עוד.“ (איי הכשפים, מאת הרמן מלוויל, תרגום: אברהם רגלסון, בפרויקט בן יהודה)
- ”תחילה רצינו להעפיל צפונה אל קו הרוחב ארבעים, שם - כך מבטיחים הספרים - נושבות רוחות המסחר הקבועות.“ ("מעריב", 20 באוגוסט 1982, באתר עיתונות יהודית היסטורית)

תרגום שאילה מאנגלית: trade wind. המונח נזכר לראשונה בכתובים ב־1650 במשמעות של "רוח בעלת דפוס קבוע". מקורו ככל הנראה בביטוי to blow trade, "לנשוב במסלול קבוע". למילה trade כמה משמעויות: (א) נתיב, דרך, מסלול; (ב) עקבות של אדם או בעל חיים; (ג) אורח חיים, דרך פעולה; (ד) משלוח יד, מקצוע, ובמיוחד בהקשר עם מסחר ומלאכה.^[1] כשתורגם המונח לראשונה לעברית, נבחרה המילה הלא מתאימה "מסחר".
האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי מטאורולוגיה (תשל"א), 1971: "פָּסָטִים"; רשימת מונחי איכות הסביבה (תשע"ד), 2013: "פָּסָטִים, רוּחוֹת הַסַּחַר, רוּחוֹת מִזְרָחִיּוֹת [באזורים טרופיים]".
המונסונים, הרוחות העונתיות הנושבות באוקיינוס ההודי, נקראים לעתים באנגלית גם כן "trade winds".

"כך אפשר יהיה שכל רוח שהיא מחוץ לזו של מזרח־הים־התיכון ולסימוּם – מונסוּן, פּמפּה, רוח צפון־מערבית, הרמאטאן, רוח־קבע – תשיב את מובי דיק אל המעגל המזוגזג, העקלקל, חובק־העולם של "פיקווד". (הרמן מלוויל, מובי דיק. מאנגלית: אהרן אמיר)

ערך בוויקיפדיה: Trade winds

ערך בוויקיפדיה: רוחות הסחר

↑ C.T. Onions, The Shorter Oxford English Dictionary on Historical Principles, 1936. 2 Vols. (2nd revised edition)