קשוב
קַשּׁוּב
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | קשוב |
| הגייה* | kashuv |
| חלק דיבר | תואר |
| מין | זכר |
| שורש | ק־שׁ־ב |
| דרך תצורה | משקל קַטּוּל |
| נטיות | נ׳ קַשּׁוּבָה או קַשֶּׁבֶת ר׳ קַשּׁוּבִים |
- פנוי להקשבה לפונה אליו בחפץ לב.
- ”אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְקוֹלִי תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנָי“ (תהלים קל, פסוק ב)
- ”עַתָּה עֵינַי יִהְיוּ פְתֻחוֹת וְאָזְנַי קַשֻּׁבוֹת לִתְפִלַּת הַמָּקוֹם הַזֶּה“ (דברי הימים ב׳ ז, פסוק טו)
- השר הממונה לא היה קשוב מספיק לבעיות הציבור.
- פנוי להקשבה שדעתו אינה מוסחת.
- התלמידים היו קשובים ומרוכזים למרות ההטרדות התכופות
גיזרון
עריכה- המילה מופיעה 3 פעמים במקרא רק בנסמך לאוזן.
מילים נרדפות
עריכה- מרוכז(2)
ניגודים
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: attentive
ראו גם
עריכה
| השורש קשׁב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|