קָשׁוּבעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה*
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש ק־שׁ־ב
דרך תצורה משקל קָטוּל
נטיות נ׳ קֲשׁוּבָה ר׳ קֲשׁוּבִים
  1. פנוי להקשבה לפונה אליו בחפץ לב.
    • ”אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְקוֹלִי תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנָי“ (תהלים קל, פסוק ב)
    • ”עַתָּה עֵינַי יִהְיוּ פְתֻחוֹת וְאָזְנַי קַשֻּׁבוֹת לִתְפִלַּת הַמָּקוֹם הַזֶּה“ (דברי הימים ב׳ ז, פסוק טו)
    • השר הממונה לא היה קשוב מספיק לבעיות הציבור.
  2. פנוי להקשבה שדעתו אינה מוסחת.
    • התלמידים היו קשובים ומרוכזים למרות ההטרדות התכופות

גיזרוןעריכה

  • המילה מופיעה 3 פעמים במקרא רק בנסמך לאוזן.

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה