קרש הצלה

קֶרֶש הַצָּלָה

עברית חדשה לוח עץ שניתק מאונייה טובעת ונאחזו בו אנשיה שקפצו למים כדי להציל נפשם. ומכאן: אמצעי אחרון ולעתים קרובות גם בלתי צפוי להצלת מצב מכישלון, תבוסה וכו'.
- ”„דוקטרינת קרופ“ באה לשליטי ישראל כקרש הצלה ממש, לאחר שצומצם ה„סיוע“ האמריקאי [...].“ ("קול העם", 25 ביוני 1957, באתר עיתונות יהודית היסטורית)

על יסוד המשל התלמודי: "ר' אלעזר בן שמוע הוה מטייל על גיף [=כיף] ימא רבא. חמא [=חזא] אילפא דמיטרפא בימא כהריפת עין, טבעת וטבע כל מה דהוה בה. חמא חד גבר דיטיב על קורשא דספינתא, מגלא לגלא סליק ליבשתא." (קהלת רבה יא א, באתר "דעת")

"דף של ספינה נזדמן לי וכל גל וגל שבא עלי נענעתי לו ראשי." (יבמות קכא א)
”וגם הוא כמעט טבע במצולות. לולא אחז בקרש, אשר ניתק מן האניה.“ (ממיצר וממרחב, מאת מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, בפרויקט בן יהודה)