קִיקָיוֹן

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קיקיון
הגייה* kikayon
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ק־ק־י/ה
דרך תצורה משקל קִטָּלוֹן
נטיות
 
קיקיון, פרות וזרעים
  1. שיח רב שנתי ממשפחת החלבלובים שמגיע לגובה מטרים ספורים. עליו גדולים ומאוצבעים. בזרעיו יש רעל חריף (ריצין) ומפיקים מהם שמן אתרי.
    • ”וַיְמַן יהוה אֱלֹהִים קִיקָיוֹן וַיַּעַל מֵעַל לְיוֹנָה לִהְיוֹת צֵל עַל רֹאשׁוֹ לְהַצִּיל לוֹ מֵרָעָתוֹ וַיִּשְׂמַח יוֹנָה עַל הַקִּיקָיוֹן שִׂמְחָה גְדוֹלָה.“ (יונה ד, פסוק ו)
    • ”מאי שמן קיק? ... ריש לקיש אמר: קיקיון דיונה“ (בבלי, מסכת שבתדף כא, עמוד א)

גזרון

עריכה
  • מלה מקראית. במצרית קדומה kaka, שיח. מושאל ליוונית עתיקה, κίκι, שמן קיק [1] [2].

נגזרות

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: קיקיון
  טקסונומיה בוויקימינים: Ricinus communis
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קיקיון

סימוכין

עריכה
  1. "המצרים הגרים ליד הביצות משתמשים בשמן העשוי מפרי הקיקיון, שהמצרים קוראים לו קיקי [...]." (הרודוטוס, 2.94, מיוונית בנימין שימרון ורחל צלניק-אברמוביץ)
  2. באדג', עמ' 791.