קדח ב (שורש)
השורש ק־ד־ח הוא שורש מגזרת השלמים.
ניתוח דקדוקי לשורש | |
---|---|
משמעות עיקרית | פלישה לתוך חומר. עשיית חור. |
גזרה | |
הופיע לראשונה בלשון | לשון חז"ל ארמית |
נטיות הפעלים
עריכהפ־ע־ל | עבר | הווה/בינוני | עתיד | ציווי | שם הפועל |
קַל | קָדַח | קוֹדֵחַ | יִקְדַּח | קְדַח | לִקְדוֹחַ |
נִפְעַל | נִקְדַח | נִקְדָּח | יִקָּדַח | הִקָּדַח | לְהִקָּדַח |
הִפְעִיל | הִקְדִיחַ | מַקְדִיחַ | יַקְדִיחַ | הַקְדֵּחַ הַקְדַּח | לְהַקְדִּיחַ |
הֻפְעַל | -אין- | -אין- | |||
פִּעֵל | קִדֵּחַ | מְקַדֵחַ | יְקַדֵּחַ | קַדֵּחַ | לְקַדֵּחַ |
פֻּעַל | קֻדָּח | מְקֻדָּח | יְקֻדָּח | -אין- | -אין- |
הִתְפַּעֵל |