צוללן

צוֹלְלָן

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	צוללן
הגייה^*	tsolelan
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	צ־ל־ל ב
דרך תצורה	משקל קוֹטְלָן
נטיות	נ׳ צוֹלְלָנִית; ר׳ צוֹלְלָנִים, נ"ר צוֹלְלָנִיּוֹת; צוֹלְלַן־, ר׳ צוֹלְלָנֵי־

עברית חדשה (ימאות) איש צוות בצוללת.
- ”הטיפוס היפה לאומנות זו, צוללן הוא מרוכז במקצת בתוך עצמו, עומד בקצה גבול הנעורים, והשתייכותו לאחת הצוללות היא לו חווייה מיוחדת ואושר מיוחד.“ ("על המשמר", 31 בדצמבר 1943, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- בטקס חגיגי העניק מפקד הצוללת את סמל הצוללן לצוללנים החדשים.
בלשון הדיבור צולל, אמודאי, אדם המומחה בצלילה.