צדיק תמים
צַדִּיק תָּמִים
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | צדיק תמים |
הגייה* | tzadik tamim |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | |
דרך תצורה | ביטוי |
נטיות | ר׳ צַדִּיקִים תְּמִימִים |
- ביטוי לבן אדם מושלם המקשיב לחוקים ולא חוטא, אין בו שום פגם מבחינה מוסרית. הביטוי משמש לעיתים כביטוי ציני המופנה כלפי אדם שעבר על הכללים או פגע באדם אחר (כלומר משתמשים במשמעות ההפוכה של הביטוי).
- ”אֵלֶּה, תּוֹלְדֹת נֹחַ--נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה, בְּדֹרֹתָיו“ (בראשית פרק ו, פסוק ט)
- ”אין זה כי אם נעשׂית בּעצמך צדיק גמוּר, צדיק תמים. הרבּית להתייחד עם אבוֹתיך הצדיקים וזכרוֹנם היה מרטיט את נפשך.“ (יעקב רבינוביץ – עליו השלום, מאת אשר ברש, בפרויקט בן יהודה)
- יופי שרק הרבצת ולא קיללת, ממש צדיק תמים.
גיזרון
עריכה- מקור הביטוי במקרא. בפסוק לעיל מזכירים את נח באור טוב וקוראים לו צדיק תמים בכוונה כדי להראות איזה בן אדם טוב היה ולהסביר מדוע בחר אלוהים להציל דווקא אותו.