פתיון
פִּתָּיוֹן
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | פיתיון |
| הגייה* | pitayon |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | פ־ת־י/ה |
| דרך תצורה | משקל קִטָּלוֹן |
| נטיות | ר׳ פִּתְיוֹנוֹת; פִּתְיוֹן־, ר׳ פִּתְיוֹנוֹת־ |
- דבר מאכל שנועד למשוך בעל חיים אל המלכודת במטרה לצוד אותו או להרעילו.
- אין כמו תולעת פיתיון כדי למשוך את הדג אל קרס החכה.
- בהשאלה: פיתוי תוך הונאה. משיכת קורבן לתרמית.
- ”הוא זוכר את התצלימים הנחמדים למראה בעתונים מצויירים, בחוברות של פירסום ופיתיון, במראות הצובאות של מכתבים וכרטיסים וגלויות של דואר, ובא ורואה את הדברים כהווייתם עם סימני הריקבון, ההפסד, היושן והרישול, שמכונות הקודאק מבליעות אותם בנעימה.“ (מספר המסעות, מאת נחום סוקולוב, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון
עריכה- מן פִּתָּה.