פריר

פְרָיֶר עריכה

[סלנג, כינוי גנאי] אדם המסכים לכל בקשה, או נענה לכל משימה, ולפיכך נוח לניצול.
- "ונעשה מילואים / נשלם המיסים / ונעמוד בפקקים / אותנו לא דופקים / אנחנו בטח לא פראיירים" (לא פראיירים, מאת הדג נחש)
- "שוב הוא נשאר תורן כיתה. איזה פראייר!"
[עגה צה"לית] כינוי לאדם ההולך ללא ציוד.
- "יש לי פטור, עשיתי את המסע על פראייר."

מיידיש: המילה frei ("חופשי" בגרמנית) משמעותה "פנוי להובלה" בשפת בעלי־העגלות של מרכז אירופה. לפי סברה אחרת, מאידיש, מגרמנית freier, מאהב, רווק.
מרומנית: fraier – פתי.

שלו הייתי ויפרפרני (איוב טז, יב) - ריצוץ לחתיכות רבות כמו פור התפוררה הארץ ומלשון פירורים שבתלמוד (מפרשים) מכאן באידיש נוצרה המילה פראייר במשמעות טיפוס רצוץ ומפורר ונעדר חוט שדרה.