פנוק
פִּנּוּק עריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | פינוק |
| הגייה* | pinuk |
| חלק דיבר | שם־פעולה |
| מין | זכר |
| שורש | פ־נ־ק |
| דרך תצורה | משקל קִטּוּל |
| נטיות | ר׳ פִּנּוּקִים |
- הענקת חום ואהבה, דאגה למישהו באופן שגורם לו להרגשה נוחה ונעימה.
- ”הנדיל מתעצב אל לבו – ופינוק של תינוק משתפך על שפתיו הקטנות.“ (הֶנְדִיל, מאת י"ח ברנר, בפרויקט בן יהודה)
- [נימה בקורתית] יחס של חיבה מופרזת וסלחנות יתר שעלול לפגוע במידותיו הטובות של אדם.
- ”בילדותם לא היו להם אפוטרופסים רחמניים, שחבלו וקלקלו אותם, שרצו לעשותם למאושרים על ידי השׁגחתם המיוחדת, על ידי שמירה מעולה, פינוק ועידון יתירים...“ (נשמה אינטיליגנטית, מאת ישעיהו ברשדסקי, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון עריכה
- הפועל פנק יחידאי במקרא. השורש בארמית משמעו עידון ועינוג.
צירופים עריכה
מילים נרדפות עריכה
תרגום עריכה
ראו גם עריכה
| השורש פנק | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||