פנוק

פִּנּוּק

הענקת חום ואהבה, דאגה למישהו באופן שגורם לו להרגשה נוחה ונעימה.
- ”הנדיל מתעצב אל לבו – ופינוק של תינוק משתפך על שפתיו הקטנות.“ (הֶנְדִיל, מאת י"ח ברנר, בפרויקט בן יהודה)
[נימה בקורתית] יחס של חיבה מופרזת וסלחנות יתר שעלול לפגוע במידותיו הטובות של אדם.
- ”בילדותם לא היו להם אפוטרופסים רחמניים, שחבלו וקלקלו אותם, שרצו לעשותם למאושרים על ידי השׁגחתם המיוחדת, על ידי שמירה מעולה, פינוק ועידון יתירים...“ (נשמה אינטיליגנטית, מאת ישעיהו ברשדסקי, בפרויקט בן יהודה)

השורש פ-נ-ק הוא שורש מגזרת השלמים.

השורש נמצא פעם אחת במקרא. מקורו בארמית בה הוא מקביל לשורש העברי ע־נ־ג