פיתום

פִּיתוֹם א

פיתום ובובתו

לשון חז"ל אדם היודע לדבר מבלי להניע את פיו.
- ”בַּעַל אוֹב זֶה פִתּוֹם הַמְדַבֵּר מִשֶּׁחְיוֹ, וְיִדְּעוֹנִי זֶה הַמְדַבֵּר בְּפִיו, הֲרֵי אֵלּוּ בִסְקִילָה, וְהַנִּשְׁאָל בָּהֶם בְּאַזְהָרָה“ (משנה, מסכת סנהדרין – פרק ז, משנה ז)

מיוונית: Pithon) Πυθων) שמה הקדום של דלפי, ומזה נגזר גם "הפיתיה של דלפי", Pithonos) Πυθωνοσ) רוח חוזה עתידות וגם מי שמדבר מביטנו. המילה התגלגלה אל השפה העברית דרך לשון חז"ל.

ערך בוויקיפדיה: פיתומות

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פיתום

לשון המקרא עיר במצרים
- ”וַיָּשִׂימוּ עָלָיו שָׂרֵי מִסִּים לְמַעַן עַנֹּתוֹ בְּסִבְלֹתָם וַיִּבֶן עָרֵי מִסְכְּנוֹת לְפַרְעֹה אֶת פִּתֹם וְאֶת רַעַמְסֵס“ (שמות א, פסוק יא)

ערך בוויקיפדיה: פיתום ורעמסס