עמדת החסי
עֶמְדַּת הַחֲסִי
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | עמדת החסי |
| הגייה* | emdat hakhasi |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | |
| דרך תצורה | צרף |
| נטיות | |
- עברית חדשה (ימאות) בתקופת המפרשים: מונח לציון המיקום היחסי ביחס לרוח של שני ציים יריבים במהלך קרב ימי. צי (או אונייה) תופס את עמדת החסי כאשר הוא מתייצב בצד החסוי מן הרוח של מערך הקרב הטורי של האויב.
- צי שתפס את עמדת החסי נקט בדרך כלל גישה מגננית, כי יכול היה לנתק מגע ולהסתלק בעזרת הרוח.
גיזרון
עריכהמידע נוסף
עריכה- זהו מונח מתחום הטקטיקה הימית בתקופת המפרשים (1650–1815 לערך). ציי המלחמה היריבים נערכו בשני טורים מקבילים, אחד בצד הגלי (של היריב) והשני בצד החסי (של הצי שלמולו). האוניות ירו מתותחי הדופן שלהן. צורת ההיערכות הזו נקראה 'הטור העורפי' (line of battle). לכל אחת מן העמדות היו יתרונות וחסרונות טקטיים.[1]
ניגודים
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: lee gauge
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: Weather gage |
הערות שוליים
עריכה- ↑ Brian Tunstall, Naval Warfare in the Age of Sail: The Evolution of Fighting Tactics 1650-1815'. London, 1990. p. 1.