עטן

עָטַן

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	עטן
שורש וגזרה	ע־ט־נ,
בניין	פָּעַל (קַל)

1. לשון חז"ל לשים במעטן.

   • ”הַזַּיִת הַשְּׁלִישִׁי, עוֹטְנוֹ בְתוֹךְ הַבַּיִת עַד שֶׁיִּלְקֶה, וּמַעֲלֵהוּ וּמְנַגְּבוֹ בְרֹאשׁ הַגַּג, וְכוֹתֵשׁ וְנוֹתֵן לְתוֹךְ הַסַּל“ (משנה, מסכת מנחות – פרק ח, משנה ד)
   • "הזיתים שעטנן ונעשו גוש אחד הרי זה חיבור מפני שמתחילה לא נתנן למעטן אלא על מנת שיינקו זה מזה" (רמב"ם הלכות טומאת אוכלין ו)

גזרון

גזור מהמילה מעטן, שהוא המקום שבו מניחים את הזיתים בכדי שיתרככו.