| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
עווית
|
| הגייה* |
avit
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
נקבה
|
| שורש |
ע־ו־י/ה
|
| דרך תצורה |
משקל קַטְלִית
|
| נטיות |
ר׳ עֲוִיתוֹת
|
- לשון חז"ל רעדת הגוף מרוב פחד. גם סוג של חולי.
- התכווצות שרירית בלתי רצונית.
- "לרקוד בלי לזוז ולצחוק בעווית [...] השאירה אותך עם עווית בשפה" (הקולב, מאת רונה קינן)
- הבעת פנים שמבטאת אי-שביעות רצון, אכזבה, גועל או זעף.
- מהפועל המקראי עוה (רש"י ישעיה כא ג)
- (המונח הוטבע בתקופת ימי הביניים[דרוש מקור]), וכנראה מן הפועל הערבי עוי (לעקם).
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
עווית
|
| הגייה* |
avit
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
נקבה
|
| שורש |
ע־ו־י/ה
|
| דרך תצורה |
משקל קַטְלִית
|
| נטיות |
|
- שם עיר תנכ"ית בארץ אדום.
- ”וַיָּמָת חֻשָׁם וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו הֲדַד בֶּן בְּדַד הַמַּכֶּה אֶת מִדְיָן בִּשְׂדֵה מוֹאָב וְשֵׁם עִירוֹ עֲוִית.“ (בראשית לו, פסוק לה)
בתנ"ך נזגר גם עם בשם עוים אך אינם בני העיר יש מפרשים שהוא החיוי (חילוף ע' וח') ויש מפרשים לשון עוית וחלחלה(חולין ס ע"ב).
ערך בוויקיפדיה: עווית