ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
עד לב שמיים
|
הגייה* |
'ad lev shamayim
|
חלק דיבר |
תואר־הפועל
|
מין |
|
שורש |
|
דרך תצורה |
צירוף
|
נטיות |
|
- [מליצה] בקול רם.
- "ראיתי תנין / שבא מסין / ודמעות לו בעיניים; / כאב לו נורא / ברגל ימין, / הוא בכה עד לב שמיים." (המגזימנים, מאת עוזי חיטמן)
- "צ' – צחוק עד לב שמיים, / ק' זה קוף, ו־ר' זה / ראש גדול על הכתפיים / ילד טוב ירושלים." (א"ב, מאת נעמי שמר)
- מקור הביטוי בתנ"ך: ”וַתִּקְרְבוּן וַתַּעַמְדוּן תַּחַת הָהָר וְהָהָר בֹּעֵר בָּאֵשׁ עַד-לֵב הַשָּׁמַיִם חֹשֶׁךְ עָנָן וַעֲרָפֶל.“ (דברים ד, פסוק יא)