סתת

יש להוסיף לדף זה את הערך: סִתֵּת.

סַתָּת

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	סתת
הגייה*	satat
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ס־ת־ת
דרך תצורה	משקל קַטָּל
נטיות	ר׳ סַתָּתִים; סַתַּת־, ר׳ סַתָּתֵי־

1. לשון חז"ל בעל מלאכה חוצב ומעצב באבן.

   • מסתתי אבנים מפסקי גפנים מנקפי הגין מנכשי זרעים בזמן שבעל הבית מקפיד עליהן אסורים משום גזל אין בעל הבית מקפיד עליהן מותרין משום גזל. תוספתא, מסכת בבא קמא, פרק יא, משנה ה
   • ”ולשון מתה ממש – הרי אין לה אלא כתב שעל-גבי המצבות, דבר שנעשה בשעת הדחק על-ידי סתת“ (חבלי לשון, מאת חיים נחמן ביאליק., בפרויקט בן יהודה)
   • הסתתים הכינו את האבנים לבנייה בפטיש ובאזמל.

גיזרון

• אולי קרוב לאכדית: חור suttu, ולערבית: שַׁתַּّ פיזר, הפריד.

צירופים

• סתת אבן
• סתת אומן

נגזרות

• סתתות

מילים נרדפות

• מסתת
• חרש אבן

תרגום

• אנגלית: stonecutter‏, stonemason‏‏‏‏
• ערבית: حـَجـّـار‏‏‏‏

ראו גם

• פסל
• חרט
• חרת

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: סיתות