סתום עין
סְתוּם עַיִן עריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | סתום עין |
| הגייה* | stum 'ayin |
| חלק דיבר | שם־תואר |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | צרף |
| נטיות | נ׳ סְתוּמַת עַיִן |
- לשון ימי הביניים אדם שניטל ממנו מאור עין אחת.
- ”שנ' "נאם הגבר שתום העין" אל [תקרי] "שתום" אלא "סתום העין".“ (חופת אליהו, מאת מחבר לא ידוע, לפני 800, באתר מאגרים)
- ”טייראֶסיאַס הוא, החוזה סתום העין, שהאלים נטלוּ ממנו את מאור עיניו, על שגילה את סודותיהם לבני־האדם – לבני־האדם שאינם רוצים לראות.“ (פילאֶאס פוֹג הצעיר, מאת בנימין זאב הרצל, תרגום: אברהם שמואל שטיין, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון עריכה
- מן "סתום", סָגוּר, אָטוּם + עין.
מילים נרדפות עריכה
ניגודים עריכה
תרגום עריכה
- אנגלית: blind