סֶרַח עוֹדֵף עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא סרח עודף
הגייה* serakh odef
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ס־ר־ח; ע־ד־ף
דרך תצורה צירוף
נטיות
  1. לשון המקרא מה שנוסף על המידה המדוייקת.
    • וְסֶרַח הָעֹדֵף בִּירִיעֹת הָאֹהֶל; חֲצִי הַיְרִיעָה הָעֹדֶפֶת תִּסְרַח עַל אֲחֹרֵי הַמִּשְׁכָּן.“ (שמות כו, פסוק יב)
  2. עברית חדשה תוספת מיותרת ולא נחוצה.

גיזרון עריכה

  • המילה סרח מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל, כחלק מביטוי זה. לכאורה הביטוי הוא כפול, ושתי המילים הוראתן שווה.
  • המשמעות היא לאו דווקא שלילית. יחזקאל הנביא מושל משל: "…וַיְהִי לְגֶפֶן סֹרַחַת שִׁפְלַת קוֹמָה" (יז, ו) – 'גפן סורחת' היא גפן המשתרעת ושולחת שלוחות, כראוי לגפן משובחת. המילה סֶרַח עצמה מקורה בהוראות הבנייה של המשכן: מַקּיפים אותו ביריעות של עור עיזים, את שתי היריעות הקיצוניות מחברים בקרסים של נחושת, ובבד העודף מכסים את אחורי האוהל; ובלשון ספר שמות: "…וְסֶרַח הָעֹדֵף בִּירִיעֹת הָאֹהֶל – חֲצִי הַיְרִיעָה הָעֹדֶפֶת תִּסְרַח עַל אֲחֹרֵי הַמִּשְׁכָּן" (כו, יב). הינה כאן מובא הביטוי עצמו, ומוסבר מייד: "חצי היריעה העודפת תסרח". הבד העודף הוא סרח, ומכאן 'הסרח העוֹדֵ֫ף'.

מילים נרדפות עריכה

תרגום עריכה

מידע נוסף עריכה

  • הדרך התקנית להגות את הביטוי היא סֶרַח עוֹדֵ֫ף – המילה עודף נהגית במלרע (ולא "סֶרַח עֹ֫דֶף" במלעיל).

קישורים חיצוניים עריכה