סרבנות

סַרְבָנוּתעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא סרבנות
הגייה* sarvanut
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ס־ר־ב
דרך תצורה סרבן+וּת
נטיות
  1. תכונה או התנהגות אנושית שלפיה אדם מתנגד למלא רצון הזולת. מתעקש שלא לבצע פקודה או צו חוקי.

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה


ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: סרבנות