ספד
סָפַד עריכה
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | |
| שורש וגזרה | ס־פ־ד |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- השמיע קול בכיה על מת המוטל לפניו. דיבר בשבחי מעשיו של מת והביע צער על חסרונו באסיפת אנשים.
- ”וַתָּמָת שָׂרָה בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וַיָּבֹא אַבְרָהָם לִסְפֹּד לְשָׂרָה וְלִבְכֹּתָהּ.“ (בראשית כג, פסוק ב)
- ”וַיִּסְפְּדוּ וַיִּבְכּוּ וַיָּצֻמוּ עַד-הָעָרֶב עַל-שָׁאוּל וְעַל-יְהוֹנָתָן בְּנוֹ וְעַל-עַם יְהוָה וְעַל-בֵּית יִשְׂרָאֵל כִּי נָפְלוּ בֶּחָרֶב.“ (שמואל ב׳ א, פסוק יב)
- ”חִגְרוּ וְסִפְדוּ הַכֹּהֲנִים הֵילִילוּ מְשָׁרְתֵי מִזְבֵּחַ בֹּאוּ לִינוּ בַשַּׁקִּים...“ (יואל א, פסוק יג)
- ”וְסָפְדָה הָאָרֶץ מִשְׁפָּחוֹת מִשְׁפָּחוֹת לְבָד מִשְׁפַּחַת בֵּית-דָּוִיד לְבָד וּנְשֵׁיהֶם לְבָד מִשְׁפַּחַת בֵּית-נָתָן לְבָד וּנְשֵׁיהֶם לְבָד.“ (זכריה יב, פסוק יב)
- ”...כִּי-הֹלֵךְ הָאָדָם אֶל-בֵּית עוֹלָמוֹ וְסָבְבוּ בַשּׁוּק הַסֹּפְדִים.“ (קהלת יב, פסוק ה)
- ”נכרי שהביא חלילין בשבת לא יספוד בהם ישראל“ (משנה, מסכת שבת – פרק כג, משנה ד)
- ”רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אֲפִלּוּ שָׁמַע מִן הַתִּינוֹקוֹת אוֹמְרִים, הֲרֵי אָנוּ הוֹלְכִין לִסְפֹּד וְלִקְבוֹר אֶת אִישׁ פְּלוֹנִי, בֵּין שֶׁהוּא מִתְכַּוֵּן וּבֵין שֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן.“ (משנה, מסכת יבמות – פרק טז, משנה ה)
גיזרון עריכה
- מילה מקראית שמקבילה לה מצויה באוגריתית "ספדת" (spdt) ,בימי קדם "משספדת" (mšspdt) נחשבה למקוננת בשכר.
נגזרות עריכה
מילים נרדפות עריכה
תרגום עריכה
ראו גם עריכה
| השורש ספד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|