סות
סוּת
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | סות |
| הגייה* | sut |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר׳ סוּתוֹת; סוּתַת־, ר׳ סוּתוֹת־ |
- לשון המקרא מעטה, כיסוי.
- "כִּבֵּס בַּיַּיִן לְבֻשׁוֹ וּבְדַם עֲנָבִים סותה [סוּתוֹ]." (בראשית מט יא)
- "... וטִפּוּס של תְּפִלָה, ואִמוּם של עושה סוּתוֹת, הרי אלו טהורים." (משנה כלים טז ז)
- עברית חדשה קליפת העץ; הציפוי החיצוני העוטף את גזע העץ.
גיזרון
עריכה- 1. קרוב אל מסווה, ואולי מן כסות בהשמטת הכ"ף (א' אבן שושן, המילון החדש, תשכ"ו).
- 2. האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הביולוגיה, תשס"ט (2009).