סוּפֶּרְלָטִיב עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא סופרלטיב
הגייה* superlativ
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות
  1. לשון הפרזה, לשון העצמה. מתן מעמד מוביל לתואר של דבר מסוים.
  2. בהשאלה: תשבוחות
    • "הטיול הכי טוב", "האוכל הכי גרוע".
    • "שמש העמים" הוא סופרלטיב שבו נהגו להשתמש לתיאור דמותו של יוסיף סטלין.
    • "אינני נוהג לדבר בסופרלטיבים".

גיזרון עריכה

  • מלטינית: superlativus (ראוותני).

צירופים עריכה

מילים נרדפות עריכה

תרגום עריכה