פתיחת התפריט הראשי

סַדעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה*
חלק דיבר
מין
שורש ש־ר־ש
דרך תצורה
נטיות
 
סד
  1. מתקן ששימש בימי קדם לקשירה וריתוק כעונש.
    • ”וְתָשֵׂם בַּסַּד רַגְלַי וְתִשְׁמוֹר כָּל-אָרְחוֹתָי עַל-שָׁרְשֵׁי רַגְלַי תִּתְחַקֶּה“ (איוב יג, פסוק כז)

גיזרוןעריכה

  • המילה מופיעה פעמיים בלבד במקרא, בפסוק לעיל, ובאיוב לג, פסוק יא הזהה, אך מקוטע ממנו.

פרשנים מפרשיםעריכה

  • רש"י: בלשון ארמי סדנא בסדני' יתיב עץ גדול שנותנין בו רגלי האסורים ובל' יוני אשתו"ק:
  • אבן עזרא: (קושר לסיד) כמו ושדת אותם בסיד שיראו בו כל ארחותי ורבינו היי ז"ל אמר שהוא כבל מדברי רבותי' ז"ל
  • רלב"ג: הוא כלי מכלי המאסר שאוסרין בו רגלי הנאסר בדרך שלא יוכל ללכת אנה ואנה ציפוש בלעז
  • מצודות: עצים חקוקים עשוים להסגר בהם רגלי התפוס. ובדרז"ל ”סדנא בסדניה יתיב“ (בבלי, מסכת פסחיםדף כח, עמוד א)

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: stocks‏‏‏‏

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: סד
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סד

סָד גם שָֹדעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא סד
שורש וגזרה ס־י־ד
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא ציפה בסיד.

גיזרוןעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: word‏‏‏‏