נתעב

נִתְעָב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	נתעב
הגייה*	nit'av
חלק דיבר	שם־תואר
מין	זכר
שורש	ת־ע־ב
דרך תצורה	משקל נִקְטָל
נטיות	ר׳ נִתְעָבִים, נ׳ נִתְעֶבֶת

1. שפל, עלוב, בזוי, פְּחוּת-ערך, שיש בו מן התועבה

   • "אַף כִּי נִתְעָב וְנֶאֱלָח אִישׁ" (איוב טו טז)
   • "וְאַתָּה הָשְׁלַכְתָּ מִקִּבְרְךָ, כְּנֵצֶר נִתְעָב" (ישעיהו יד יט)
   • "הגענו לכאן כדי לזכור את הרצח הנתעב שנעשה בבר-נוער" (מנאומי עצרת הזכרון בתום שבוע לפיגוע בבר-נוער, אוגוסט 2009)

גיזרון

מקור המילה נִתְעָב היא מן הלשון המקראית. מקור המלה מְתֹעָב הוא מלשון ימי הביניים. בשני המקרים שמות התואר הם צורת בינוני פעוּל, דהיינו צורת סבילה של פועל בזמן הווה. אף-על-פי שמדובר בשני משקלים נפרדים, נוהגות כיום בעברית שתי המילים "נתעב" ו"מתועב" במשמעות דומה. ("עברית שפה קשה: מתועב ונתעב")

מילים נרדפות

עלוב, שפל, בזוי, מתועב

ניגודים

• תמים
• ישר
• הגון

תרגום

• אנגלית: despicable‏, contemptible‏, abominable‏
• רוסית: гадкий‏, мерзкий‏, гнусный‏

ראו גם

• תועבה
• מתאב