הָגוּןעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא הגון
הגייה* hagun
חלק דיבר שם תאר
מין זכר
שורש ה־ג־ן
דרך תצורה משקל קָטוּל
נטיות ר׳ הָגוּנִים, נ׳ הָגוּנָה
  1. ראוי, מי שיש לו תכונות חיוביות מתאימות.
    • כל המעמיד דיין על הציבור שאינו הגון - כאילו נוטע אשרה בישראל. (סנהדרין ז ב)
    • שהיו בניו נושאין נשים שאינן הגונות לכהונה ולא מיחה בידם. (סנהדרין צג א)
    • עד שאתה משאיל עליו אם הגון הוא למלכות אם לאו, שאל עליו אם ראוי לבא בקהל אם לאו. (יבמות עו ב)
    • שלא נִשאו אלא להגון להן. (בבא בתרא קיט ב)
  2. נכון, שאין בו פגם מוסרי.
    • דבר שאינו הגון צריך להוכיחו (ברכות לא ב)
    • אמרה ירח לפני הקב"ה: רבש"ע, אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד? אמר לה: לכי ומעטי את עצמך! אמרה לפניו: רבש"ע, הואיל ואמרתי לפניך דבר הגון, אמעיט את עצמי? (חולין ס ב)
  3. ישר, שנוהג ביושר, שאפשר לסמוך עליו שיעשה את המעשה הנכון.
  4. [עממי] גדול, מרובה, חזק.
    • תנו לנו על הבוקר מנה הגונה של נקניקיות, תפו"א, ביצים, שעועית וטוסטים, ואנחנו מבסוטים. לקינוח - מנה הגונה של מטעם שוקולד חם.
    • העלילה מורכבת ממספר הרפתקאות, ... כולל מנה הגונה של מרדפים, תמרונים בלב ים וקרבות.

גיזרוןעריכה

  • לשון חז"ל צורת הסביל של הוגן. [1]

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית:
 1. worthy‏‏‏‏
 2. decent‏, proper‏‏‏‏
 3. decent‏, dependable, ‏‏honest‏‏ <BR

ראו גםעריכה

הערהעריכה

  1.   יש המפרשים משורש זה "הגינה" אשר ב בִּפְנֵי הַגְּדֶרֶת הֲגִינָה (יחזקאל מב יב).